מאה נשים של בדידות

איך התחלתי ? ( פורסם כבר בפורומים אחרים. חלקו פנטזיה וחלקו מציאות , נסו למצוא לבד...)

השתחררתי מהצבא בתחילת שנות השמונים, אוקטובר 1982 ליתר דיוק , לאחר מלחמת לבנון .
יומיים אחרי השחרור כבר למדתי באוניברסיטה , אך עקב המספר הגדול של סטודנטים ומרצים שהיו במילואים , לא היו אלה לימודים סדירים , ושיעורים רבים בוטלו ., היה ברור שהסמסטר הזה הלך .
מהמשפחה סידרו לי עבודה במכבי אש , באחת מערי אזור המרכז. , אחד מקרובי היה שם "מאכר" די בכיר . בתור "אקדמאי" לא הייתי כבאי מן השורה אלא אחראי על חדר המבצעים : קבלת הודעות על שריפות , העברת הודעות לגורמי עזר כמשטרה ומגן דוד , חברת חשמל וכדומה.
עבודה זו הבטיחה לי שעות גמישות , הכנסה מכובדת וכן אפשרות ללמוד שכן אחרי הצהרים ובערב לא היו טלפונים והיה לי את הזמן ללמוד כאוות נפשי .
ערב אחד הגעתי למשמרת . קצין המשמרת ביקש שאתן לכבאי אחר לשבת במקומי שכן הוא עם גב תפוס ולא יוכל לתפקד במקרה שריפה או קריאה . הסכמתי מאחר ולא הייתה לי בעיה עם זה אבל לאחר חצי שעה כבר מתחילת המשמרת מצאתי את עצמי במכונית כיבוי דוהרת , בדרך לשריפה באיזור תעשיה . הגענו ובית חרושת ומחסן גדול לצבעים ומדללי צבע בער לנגד עיננו . הייתי מלא אדרנלין , לבוש במעיל הנומאקס וקסדה.
ראש המשמרת הורה לי לעלות לגג המחסן לעשות בו חור , כדי לפנות את העשן וכך יוכלו להגיע ולראות את מוקד השריפה , עליתי על סולם , הנחתי את רגלי על הגג והתעוררתי בתל השומר .

רגל שמאל נשברה בשני מקומות , והראש נחבט .

הפעם הבנתי שלא הלך הסמסטר , הלכה השנה . אחרי חודש כבר הלכתי עם קביים לחדר המבצעים ואחרי ארבעה חודשים כבר הורידו את הגבס . מאחר וברור היה שבשנה הזו אני לא חוזר ללמוד , חזרתי לעבודה בתחנת הכיבוי , אלא שהתפקיד בחדר המבצעים היה כבר תפוס ואותי העבירו לעבודת בוקר במדור מניעת שריפות : היה עלי להסתובב בין בתי עסק מפעלים ומוסדות ולבדוק האם מולאו דרישות האחראים עלי מבחינת ההוראות לציוד כיבוי אש ומניעת דליקות

הייתה זו תחילת האביב , קצת אחרי פורים , קצת לפני פסח .ממש כמו היום …. קיבלתי את התיק של מוסד לבנות דתיות , ששכן בקצה העיר , בין פרדסים , כביש סלול בחלקו הוביל למקום , מתפתל ומסתיר בתוכו עולם אחר , היום היה המוסד הזה שייך לזרם חרדי כשלהוא , זה היה מוסד לבנות דתיות שנפלטו מכל מוסד אחר , חלקן מרקע קשה מאד , רובן בגיל גיוס , בגירות , אבל עוד "קטנות" מחכות עד שימצא להן שידוך ..המקום שכן בצריפי עץ מאותו סוג שמחנה צריפין בנוי ממנו , וכנראה היה חלק ממחנה או מתקן בריטי . "משוש חייו" של קצין המניעה . שכן החומרים היו דליקים , והמבנים ישנים , ועל צנרת מים תקינה חבל היה לדבר..

לא קרה בעבר שהמקום עמד בדרישות הכיבוי : התיק שלקחתי עימי היה עב כרס ומלא ניירת:
זה יחכה לסוף היום החלטתי עם עצמי , דוחק את הקץ .
הגעתי עם טנדר הפיג'ו לרחבת המוסד , להפתעתי השער היה פתוח ורק מכונית אחת עמדה ברחבה. צלעתי למשרדי ההנהלה ושמתי לב שהמקום נטוש . רק נערה אחת ישבה ליד משרד המנהלת במסדרון , ודלת חדר המנהלת הייתה סגורה : היא כאן ? כן ענתה, בפנים , ראיתי משהוא מוזר במבט הנערה אך לא ייחסתי לזה חשיבות .

פתחתי את הדלת , בקצה שולחן גדול ישבה אשה יפה , לבושה בהידור , ראשה עטור כובע ושוחחה בטלפון , סימנה לי בידה לשבת : בסיימה את השיחה הצגתי את עצמי , והיא מייד עברה לטון מתחנף , הייתי רגיל לזה שכן משמעות ביקורי בכל מקום הייתה הוצאה גדולה של כסף לרכישת מתקני הכיבוי והתקנת סידורי בטיחות .
"בעזרת השם , נתקין את הכל אחרי הפסח …." בעזרת השם נקנה את המטפים ….. אם ירצה השם הכל יהיה בסדר …."
פתאום הפכו פניה לרציניים : אולי אתה תוכל לעזור לי אמרה . כבר לא ידעתי מה היא רוצה
היא הרימה את קולה ונקבה בשם הנערה , היכנסי מייד אמרה בקול תקיף .
"אתה רואה , כולם כבר נסעו לחופשת פסח , ורק זאת צריכה להישאר לקבל עונש , אתה יודע על מה ? היא משחקת ב"משיכו" " משחקת במה שאלתי ?
משיכו … היא שוכבת עם חברה שלה בפנימייה … באותה מיטה והן עושות תשמיש ירחם השם …
אני חשבתי שרציתי לא להבין אבל הבנתי … ומה זה לא בסדר שאלתי ? זה בניגוד להלכה היא אמרה . עוד לא ידעתי אבל מה שעמד להתרחש לנגד עיני בדקות הקרובות היה בטוח בניגוד להלכה .
הנערה הייתה עם מבט מושפל ופתאום התחילה לבכות … מין יבבה חלשה כזו .
אתה תעזור לי , נכון ? אמרה המנהלת … לא עניתי , הייתי די מרותק למקום .

קומי קומי !!, פקדה עליה בקול קשה כזה . הנערה נעמדה היא היתה בת 18 לכל היותר , נאה מאד עם שיער שחור אסוף , חולצת שוולים ארוכה , ושמלה ארוכה .

המנהלת ניגשה ואחזה בידה , והשכיבה אותה על השולחן שלה , הבכי התגבר.
מאיפה שהוא היה בידה של המנהלת מקל דק וארוך , כנראה היה לה לידה קודם .
היא צוותה עלי : תחזיק אותה על השולחן … קמתי ואחזתי בידיה של הנערה , היא לא התנגדה או משהוא , המנהלת נגשה ממקומה והרימה את החצאית של הנערה עד לגובה המתניים …

עכשיו כבר לא היה לי ממש אויר .. אבל לא יכולתי כבר לצאת מזה , הייתה לי מן הרגשת ריחוף .

לאחר מכן התכופפה המנהלת ומשכה משהוא למטה , לקח לי זמן לעכל שאלה התחתונים של הנערה , היא התחילה לרעוד : אל תדאג היא רגילה לזה … אמרה .
המנהלת נעמדה מאחרי הנערה , שאחוריה היו חשופים לעיניה ופתאום שמעתי שריקה ומכה , שריקה ומכה , זה היה המקל שעלה וירד על הישבן החשוף .

עם כל מכה הנערה קפצה , אבל האחיזה שלי הייתה די חזקה והא לא יכלה לזוז הרבה .
היא גם צעקה , אבל את זה פחות שמעתי , אחרי 5-6 מכות ,התאוששת י וניסיתי לראות היכן נוחתות המכות . הרמתי את ראשי וניסיתי להסתכל : אל תדאג , תיכף אתעייף , נתחלף ואז תוכל להסתכל . . אמרה המנהלת קוראת את מחשבותיי בד"כ העובד עוזר לי אבל הוא נסע כבר, אמרה והמשיכה בהצלפה.

נתנה עוד כמה מכות ואמרה : בוא נתחלף ! אני לא יודע עד היום למה עשיתי את זה, הייתי מכושף , הייתי בתוך חלום .
עברתי לאחור והמנהלת עברה קדימה . לפני נגלה מחזה מהמם : אחוריים מושלמים של צעירה , רגליה פשוקות מעט מה שהוציא את שפתי הכוס שלה בין זוג ירכיים מושלמים , מעט שיער הערווה נלחץ בין השפתיים .
הרמתי את המקל , והורדתי אותו , ההצלפה השאירה סימן אדום על התחת היפה הזה .
עוד !!! שמעתי קריאה מצד המנהלת … אחרי כמה הצלפות היא אמרה לי : די !!! היא הרפתה מאחיזתה את הנערה : קומי אמרה לה הנערה הזדקפה , פניה שטופי דמעות ואדומים , רועדת מבכי חרישי .
המנהלת הוציאה לפתע דלי פלסטיק , מתחת לשולחן שלה : שבי תשתיני פה אמרה לה : עם הפנים לכבאי !!! הנערה שכנראה הייתה מתורגלת כבר , הפשילה גם את החלק הקדמי של השמלה , כרעה מעל הדלי ופישקה את רגליה , ועכשיו נגלה לעיני מחזה קסום עוד יותר , מבין השפתיים פרץ קילוח דק של שתן שירד ברעש קל את הדלי .

הנערה גמרה להשתין ונשארה לכרוע שרגליה פשוקות . מה עוד צריך להגיד ? שאלה המנהלת ,
תודה גברת , תודה .

לכי אני באה לבדוק בעוד 10 דקות . הנערה נעלמה מהחדר בריצה .

כן בחור אמרה : בוא אראה לך את מה שיש לנו : מה אתה רוצה לראות ? את המטבח , המגורים
התחלנו ללכת לכיוון המגורים : צריפי עץ גדולים , שבמקור היו וודאי יפים והיוו את השיא בזמנם אך כיום עמדו מוזנחים ושבורים . סיוט לכל קצין מניעת דליקות : חוטי חשמל גלויי ם , חיבורים מאולתרים, ללא אמצעי כיבוי בכלל , אבל מי חשב על כך ? ועכשיו ?

עברנו לצריף השני : קול של מים זורמים נשמע מאחד הקצוות : בוא אחרי אמרה , נכנסנו לאחד החדרים היו בו שש מיטות קומתיים , כמו בצבא , הכל העיד על דלות אך לא היה מלוכלך או מוזנח . בקצה החדר היתה דלת ממנה בקעו קולות המים , שפסקו לפתע .

את מוכנה שאלה המנהלת ? עוד רגע גברת , ענתה הנערה .
ולאחר זמן קצר יצאה כשהיא עטופה במגבת . ראיתי שהיא אחוזת אימה אבל אחרי הביקור בחדר המנהלת מקודם כבר לא הייתי מופתע מכלום : תעמדי לבדיקה אמר לה : הנערה נעמדה שגבה אלינו והורידה את המגבת : הפעם התגלתה במלוא עירומה , אחוריה היו מסומנים במספר פסים אדומים , שבלטו למרות שעורה לא היה לבן לגמרי גם באיזורים המכוסים .

תסתובבי , אמרה היא הסתובבה, חושפת זוג שדיים יפים מוצקים , כאלה שראיתי עד אז רק בירחונים , בטן שטוחה לגמרי ומשולש ערווה שחור וחלק , לא מתולתל !!!

בפעם באה שאת מזיינת מישהיא , רק אם אני מרשה הבנת ?! כן המנהלת ,אמרה הנערה .

יצאתי מהחדר והלכתי עם המנהלת למגרש החניה : טנדר הפיג'ו שלי עמד שם כמו סוס נאמן , לא ידעתי עד כמה … נפרדתי מהמנהלת לשלום , נכנסתי לקבינה , ואז שמתי לב שאני לא יכול להכנס , הזין שלי עמד ובפיג'ו אין לאן להזין את הספסל אחורה , לא יכולתי לשבת בטנדר ….
המנהלת הבחינה בבעיה הקטנה שלי , ראשה הופיע בחלון שלידי , ידה הושטה אל מכנסי…
תוציא היא אמרה .. תפתח את הדלת … פתחתי , היא נעמדה לידי , ידה על החנות , בתנועה מיומנת הוציאה את הזין , והחלה לשפשף …. לא עברה דקה ואני כבר הייתי אחרי .

נכנסתי לטנדר ולא הצלחתי להניע שנית , ראיתי אותה עומדת , ומחייכת . אחרי מספר ניסיונות הצליח לי . נסעתי חזרה לתחנה .

היה כבר אחרי 4 , רק קצין המניעה היה במשרד , שועל שריפות משופשף : עולה ותיק מרומניה .
הנחתי את התיקים שעשיתי היום על השולחן , התיק של המסד לבנות בלט בעוביו .
היית אצל הדוסות , שאל במבטא רומני כבד ? כן עניתי , למה אתה שואל , יש בעיות ?…
אני רואה את תיק הזה - וגם לפי פנים שלך היא עשתה לך הקטע עם בחורה לא ?