לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מאה נשים של בדידות

כאן מספר מה עובר עלי, עליכן.
לפעמים ביחד.
לפני 14 שנים. 9 במאי 2009 בשעה 19:00

[b]לא שיש לי הרבה מה להגיד יש כאלה שכותבים מעד מאד , רק כמה מילים , הרבה נקודות. לפעמים ראשי תיבות לא מובנים , יש כאלה שכותבות על כל זיון או סשן שהיה להן ( או שניהם ) ועל כל בדל זרג שביקר בתוכן .

יש כאלה שכותבות חוויות אמיתיות ומגלות כמה הן יפות גם מבפנים .
יש כאלה שכותבים כדי שיעריצו אותם . שיראו כמה הם נפלאים .

אני כותב כדי לספר לך כמה את נפלאה בעיני , כמה האהבה שלך אלי עושה לי טוב , והיא לא קצרה , כמה ההערצה שלך עוזרת לי , זו לא הערצה עיוורת , את יודעת גם להגיד מילים קשות כשצריך ולתמוך ולהיות כלבה וזונה וגם חברה .

אז סתם תודה גם מגיע לך .

לפני 15 שנים. 24 באפריל 2009 בשעה 10:00

[color=red]היה לפני שנה ושלושה חודשים
תמיד חשבתי שאני אחד מהאנשים
קופץ ונוגס מהכל ויותר
פעמיים ביום אפילו מנתר ...
לא תמיד את העיקר מאתר
בעצם , על חלק אפשר לוותר

אז רצתי את כל החמש
וזה באמצע די מייאש ,
ועכשיו הברך כואבת ונפוחה
אבל הגע-אווה גדולה ותפוחה

בשנה הבאה נגיע לי'
קילומטרים , מה זה חמוד ...
כי אתמול התאמנתי עם שתי חביבות
שנותרו עם אחוריים די דואבות

ואחת מהן עם חיוך של אושר
אמרה .. זה במקום המכון כושר ?
[/color]




לפני 15 שנים. 16 בדצמבר 2008 בשעה 20:54

בעבודה שלי אני צריך להתכווץ ולהתרחב , כמו שמוק , מה לעשות זה המקצוע .
רגע אחד אני שותה קפה איטלקי משובח עם המנהל יכול הכול , שם בצמרת ורגע אחרי אני שותה קפה טורקי עם אחרון העובדים.
רגע אחד אני בוילה מפוארת , ואחרי 6 דקות ורמזור אני בשכונת עוני , בסלון שיש בו רק פלזמה ''42 אבל אין איפה לשבת ( חוץ מעל הקופסא של הפלזמה ) .
ולפעמים אני עובד על משהוא ימים ושעות , וכלום לא יוצא ולפעמים תוך דקה יוצא לי העסק של ה-LIFE . יכול להיות שבגלל ההתכווצויות וההתרחבויות האלה אני כ"כ מתוח  ?

לפני 15 שנים. 21 בספטמבר 2008 בשעה 21:06

שבע מאות ושישים קילומטר
ל"ב ליטרים בנזין
שני פותות פעורים
בשעה ועשרים ..
לוויה אחת בצפון
שנים עשר גלולות , זה המון ?
כנר על הגג
חתונה של רומני
כל היום הזה , זה אני .
[b]

לפני 17 שנים. 14 במרץ 2007 בשעה 20:16

[b]רע לך ורע לי . ככה בנפרד , בלי קשר זה לזו.
ציפיתי שתגידי לי "לא" הרי זה כבר כמעט 35 שנה שאת אומרת לי לא .
ידעתי , פעם שהלא הוא לא , פתאום הוא נהיה כזה כמעט כן .
תמיד הייתה לי תקווה , היום הבנתי פתאום שלא יצמח מזה טוב
יתכן שהייתי צריך להבין זאת מקודם , אם כי נהנית מהספק ..
אהבה זה או שיש או שאין , גם עסקים , אין חצי אהבה או עסק
ואני , שנים חשבתי שיש , היום , בגשם , בברד ששטף אותי בדרך על האופנוע
תפסתי שאת ואני לא . כן , לא רוצה , לא צריך .. אם כי תמיד אהיה לידך שתצטרכי , תמיד
כאילו שהייתה ביננו אהבת נצח .

לפני 17 שנים. 3 בינואר 2007 בשעה 12:05

אחת שהכרתי כאן בכלוב , בת 49 עיראקית אמיתית , נראית מעולה , אני חייב לציין את זה כי אני יודע שהיא קוראת , ויודעת , היא שלחה לי מסר לפני שבוע , מה עם הבלוג שלך ק. ? ולמה אתה לא מספר על הקטע שלנו ?
אז ככה , התכתבנו , הגעתי איתה לפגישה בבית קפה , ראשון מערב , משם הדרך הייתה קצרה לאחד ממלונות האנחות שפזורים ברחבי הארץ . יש עלי תמיד ציוד לסשן , לא , אין לי שוטים ארוכים ורבים , אבל תמי יימצא בקרבתי כיסוי עיניים רך , ואני תמיד עם חגורת עור עבה .
היא אהבה את זה , בפעם השניה המפגש היה אצלה בבית . בית מידות יפה . אחרי שסימנו ירדנו למטבח , הכינה לי קפה , הציתה סיגריה ( למרות מחאותי ) והתחילה למכור לי את החברה שלה .
קצת יותר צעירה ממנה , שלא גומרת כבר המון זמן . מה לעשות אמרתי , אולי אתה מוכן , לעזור לה ( תמיד פנטזתי להיות פקיד הסעד העירוני , והנה , הצליח לי ) . אחרי יומיים , בוקר אצלה , הגעתי , האופנוע הועמד מרחק נאה מהבית , והיא הסבירה לי איך להכנס . מהכניסה של השכן , בבית ליד ויש מעבר , היא תשאיר אותו פתוח .
נכנסתי , היא ישבה בסלון החברה , כאילו הולכים לשחוט אותה . מכווצת , שמנמונת , נראית לא רע . עלינו חדר המיטות , ככה , רק מה שתיהן עלו " אני הבטחתי לה לשמור עליה " אמרה הראשונה , נו טוב , חשבתי , אחת עושה אחת יועצת . סימנו , החברה כן גומרת . ואם תשאלו , זה היה ככה , אנחנו שניים על המיטה והראשונה מעודדת את השניה , לא היא הפעם לא השתתפה , רק עודדה , וכשהשניה גמרה בקול גדול , היא מחאה כפיים .
עוד פעם שיחה במטבח , קפה , שתיהן עם סיגריה , אני מוחה , והשניה מספרת על חברה שלישית שלא גומרת ... שלא נהנית , והיא גם .. נו , אולי נקרא לה ? יש לך כוח ? בטח יש לי אני עונה . אז הפעם ההרכב היה של שתיים מעודדות ואחת נאנחת . אחרי כבר לא נשארתי לקפה , יש גבול , לא ?
יום אחרי , טלפון , צ'מע היא אומרת לי השלישית , הראשונה נתנה לי את הטלפון שלך . יש לנו עוד חברה , אתה מבין נכון ? בטח מבין .
אז הפעם זה היה עם 3 צופות / מעודדות ואחת , צעירה מכולן , בת 29 , שגם לה יש את אותה בעיה ... נו הפעם כבר לא התאפקתי , כיסיתי את עיניה , והיא קיבלה הצלפות ביד ומהחגורה , וכן ואחרי שהיא גמרה , וזה לא היה אחרי הרבה זמן , בעבודת יד , הורתי לה לעמוד על 4 , והתחת שלה נבתק תוך קולות שמחה של חברותיה ..היא נאנחה , גנחה , הכל לפי הספר ו- גמרה עוד פעם .
עוף השמים הוליך את הקול , ואחרי שבוע , אני מוצא את עצמי , מול 4 צופות ואחת על 4 .....
הפעם החלטתי לחרוג מהמנהג , והורתי להם להגריל , אצל מי אני אגמור , כן הן התווכחו , קצת היה מתח , ואז עשו במהירות איזו הגרלה . הצעירה נפלה בגורל . הסרתי את הקונדום , היא קרבה את ראשה , פיה נפער והיא בלעה את כל המנה .

שנסעתי משם הבנתי שזהו .זו הייתה פעם אחרונה .


לפני 17 שנים. 27 ביוני 2006 בשעה 18:28

התישבתי מולה. "שלום דר'". "שלום". היא עונה לי בנימוס ובחיוך אמפתי מחשיד. "מה שלומך היום? ראיתי שתוצאות הבדיקות השתפרו מעט, אבל עדיין יש לנו את בעיית ההמוגלובין. אתה חש עייפות בזמן האחרון?" "לא במיוחד, לא". היא נסוגה לאחור, מתרווחת בכורסתה. "הממ... אני חושבת שאולי בכל זאת כדאי לשלול תקלות מעי גס". היא קמה מהכורסה. "תפשוט את המכנסיים והתחתונים" הפריכה לעברי בעודה מושכת על כפות ידייה את הכפפות. עמדתי קפוא. "מה קרה לה? מה קרה לנימה החמימה?" הדר' הביטה בי "קדימה, תיק תק".... "ושכב בבקשה על צידך על מיטת הטיפולים". צייתתי, מה כבר יכולתי לעשות. הרופאה אמרה.
"אני רק מבקשת שלא תזוז בזמן הבדיקה אם אינך רוצה ניקוב ובעיות המוגלובין חמורות יותר".

לפני 17 שנים. 27 ביוני 2006 בשעה 3:14

כשחזרתי אליה לבקורת שבוע מאוחר יותר...
ובכן, זה היה סיפור אחר לגמרי. היא היתה רגועה. מדי. וחיוכה, כשקיבלה אותי, היה מנומס. מדי.

לפני 17 שנים. 25 ביוני 2006 בשעה 21:53

שלד אחד נכנס לרופא , עכשיו באים ? הרופא אומר לו .

ילד וילדה שיחקו ברופא וחולה , האימא של הילדה תפסה אותם . מה הוא עשה לך היא אומרת ?
כלום הוא אמר שבלי טופס 17 הוא לא זז.

רופאת המשפחה שלי , ד"ר טוכשניידר ,היא בעקרון שמורת טבע , בכלל היא שייכת לאגף העתיקות . למצוא היום רופא משפחה דובר עברית צחה , ללא מבטא רוסי כבד היא משימה בילתי אפשרית . הד"ר מזמן הייתה צריכה להיות בפנסיה , מזמן , אלא שכנראה , נמרצותה והעובדה שהיה לה קהל מאמינים די אסרטיבי , מנעו את שילוחה לעבר ערבות הקרח .
בוקר אחד הנייד שלי צלצל , היא הייתה על הקו הודיעה לי חגיגית שהתרופות שלי עולות לקופת החולים המון כסף .ושאני חייב לבוא לקליניקה היום . הם רוצים לשלוח אותי לבדיקות , אולי ימצאו שאפשר להסתדר בתרופות יותר זולות . לא יכולתי לסרב לייקית החביבה וקשישה שהאמת , דאגה לי מכל הלב . היא גם הוסיפה בידענות , וכמובן שבמבטא ייקי כבד , אתה יודע, התרופות האלה עושות אימפוטנציה !!
רוצה לבדוק ? שאלתי , היא הטיחה אגרוף בשולחן , מה אתה לעשות אם אני אומרת כן ? אני נותן לך לבדוק , את יודעת . כאן עברה לגרמנית , schiesse הייתה המילה הבולטת , היא ידעה שאני דובר את השפה ולכן לא חסכה בשבט לשונה . עד היום לא הבנתי מאיפה הגיחה שותפתה לפסאודו פנסיה , הרופאה הרומנייה המטופחת ד"ר מרנצנקווטשר , שהמבט שלה הבהיר לכל אחד שהיא היא המנכ"ל המייסד, המפעילה והבעלים של קליניקה OFF ( שזה ההפך מקליניקה און , למקרים הפוכים ) הפנטזיה שלך זה נשים מאד מבוגרות היא שאלה , בנסותה ליצור מבט סקסי .. זה כבר היה יותר מדי . לקחתי את ההפניה לבדיקות ועפתי משם .. הן בנות שבעים ק. אמרתי לעצמי , אתה מתדרדר , ומהר .

אחרי יומיים מצאתי את עצמי בראשון מערב , עיר הקניונים , בקומה 8 של בנין משרדים .
מרפאה פרטית . פקידה נתנה לי למלא טופס , אחות עבת בשר וחייכנית בדקה לי לחץ דם , כרגיל לא ? האחות גם ביקשה לקחת דם , נתתי , כשהתכופפה , ראיתי את המחשוף ., נוף יפה שאלה ?
מאדדדדדדדד עניתי , חכה עד שתגיע לרופאה .. חייכה .

נכנסתי לרופאה . האחות צדקה . מאד צדקה .. את פני קבלה אישה קטנה בהירת פנים , בהירת שיער , מה שבלט היה זוג עיניים כחולות , עמוקות , בצבע מיוחד .. היא הייתה מצוידת בשני שדי ענק , שנראו לי , טבעיים , רכים. את חושבת שזה עוזר ליתר לחץ דם שאלתי אותה ? בטח היא אמרה , אתם נרגעים ישר .
אבל נראית לי לא רגועה ., למה ?
אני לא הנושא כאן , זה אתה .. אתה עם לחץ דם רב סיפרתי , אז כדאי לך לבדוק אותי לפני שאני מת , אמרתי , כך נעשה , אמרה . היא התקרבה אלי והחלה לשים את השרוול על ידי המגע שלה היה מיוחד מאד . עדין .. נגעתי חזרה . היא לא הסיטה את ידה , כי האמת התכוננתי לצעקה או לסטירה . הרגשתי שהיא נמתחת .
אז את לא רגועה נכון ? נכון גמגמה , מוכנה לספר לי למה
אני אוהבת גברים שעירים .ואתה כזה , יש לי כזו פנטזיה .. יש אמרתי , אחת ממליון ועוד יפה ורופאה
כל הזמן חשבתי , אם יתפסו אותנו מה אני אגיד שזה . Doctor's Order ?
המגע שלה היה עדין ונעים, היא מאד אהבה את המכות על הישבן שהשאירו סימנים אדומים של חמסה ( יד , יד ) אני חושב שהיא גמרה אפילו מהן . אני לא ידוע אם מה שהיא ידעה לעשות לומדים בבית ספר לרפואה , אבל , בשביל הקטע ביקשתי ממנה למדוד לי לחץ דם אחרי 120 / 80 אמרה , כמו בתולה .

אה התרופות ? לא, לא החליפו . למה שיחליפו ? יש איזו סיבה . העיקר הבריאות .

לפני 17 שנים. 24 ביוני 2006 בשעה 5:13

עצמתי עיניים. זעמתי עליה, על המצב, על עצמי. חייכתי לעצמי כשחשבתי על הקשירה, היא למדה לא רע. הרי אני לא יכול לזוז. שמעתי אותה יוצאת ונכנסת חזרה. שמעתי את הגפרורים ניצתים. היא שמה מוסיקה והצלילים היו נעימים.
שמעתי רשרוש של בגדים. המיטה נעה בגל, הידיים שלה רפרפו עלי. השפתיים.

ניתקתי. ניתקתי מהמקום, מהמגע, הייתי במשרד דואג לענייני יומיום. נזכרתי בלקוח שהבטחתי לו תשובה, במר שרף שלא נותן מנוח וצריך להסדיר עמו את ההסכם, את מכונת הקפה שצריך להחליף. אולי אזרוק אותה, במילא כולם שותים אצלנו קפה שחור.

לא יודע כמה זמן עבר. נראה לי כמו שעה או שלוש. הרגשתי לפתע את הידיים משתחררות, הרגליים, בכי חרישי. הבכי המשיך גם כשקמתי, התלבשתי, אספתי את המפתחות והארנק, ויצאתי, סוגר אחריי את הדלת.

כשעליתי על האפנוע, והרוח חדרה כל נקב, וניקתה את השעות האחרונות, לא שמעתי את השדונים שלי. ניתקו.