לפני 18 שנים. 15 ביוני 2006 בשעה 14:15
ישבתי בבית קפה בעיר ההררית, בית קפה שכונתי, היא הייתה אמורה להגיע ב-4 בדיוק.
שמש החורף ליטפה אותי, ככה, לפני שהיא שוקעת והולכת לנום את שנת ליל החורף שלה.
ישבתי בפטיו של בית הקפה והיה לי שדה ראיה לכל מה שמסביב, הכיכר ליד, כלי רכב, אנשים. עכשיו 4, בדיוק, ומולי במעבר החצייה, עוברות 3 נשים. מי מהן ?
הספק מתחיל לכרסם בהמתנות האלה, תבוא, לא תבוא, מה היא לובשת, איך אכיר אותה, הרי בתמונה ברשת היא נראית אחרת, לא?
ממול שוב עברה חבורה של נשים את הכביש, בנות 30 עד 40, מטרוניתות כאלה, נראות מורות. ביניהן הילכה האחת שנראתה כמו "אימא אווזה" כזו. כאילו הולכת ואחריה האפרוחים, לא הם לא היו שם, אבל הם היו שם, בהליכה כזו. הלוואי וזו היא, חמודה חשבתי לעצמי. היא התקדמה לכיוון בית הקפה, כן זו היא.
הכרתי אותה באחד הצ'טים, התכתבנו ארוכות, היה לה טיול עם העבודה והיא התאכסנה במלון בעיר הזו, והיה להם ערב חופשי, אז קבענו.
בצ'ט היא אמרה שהיא מפחדת מכאב, אבל רוצה אותו, אבל לא רוצה סימנים, ולא רוצה לבכות. היא רוצה כוח, משהוא פראי. לא ידעתי מה להציע, נסתדר. אם כי היו לי תכניות מדויקות לגביה.
ישבנו, מרגע לרגע כאילו התרחקנו, היא לא ידעה, לא רצתה, כמעט נואשתי. הקור שגבר, לחץ עלי לוותר, יש עוד מעל 200 ק"מ בחזרה בלילה וגשם, וכבישים מפותלים, על האופנוע, מה חשבת? תוותר, לחץ עלי הפחדן שבי.. פרייר אמר השובב, באת עד לכאן ותצא בלי? חבר'ה, אמרתי, שקט, תנו לחשוב!!! הם השתתקו, אבל מאחורי האוזן שמעתי אותם מלחשים, מסדרים משהוא, הייתי צריך להקשיב לה, להתרכז בלשלוט עליה, להוביל אותה.
המלון שלה היה קרוב מאד, מעבר לכיכר. חדר מרווח, היא לבד.
נכנסנו, חיבוק חזק, הרגשתי את הדופק שלה בקצה העליון, הנשימות שלה בקצב גובר, ליטוף על העורף הבהיר לי שהיא שלי. התיישבתי על המיטה, היא על הברכיים, על הרצפה, כיסוי העניים נשלף מהכיס האחורי ועתה היא לא ראתה כלום. עכשיו כבר היינו ביחד מרגיש את גופה, את הריח שלה, את הייחום שלה. מלטף, היא נאנקת.. רוצה לא רוצה, כמה פעמים ניסתה לחמוק, אחזתי. המשכתי לחבק, ללטף, זה עבד. היא נשברה, גופה נמס, החלה להיאנח. לא היה ספק בקול. לא היה ספק בתנועות הגוף על היד שחפה בין רגליה (על המכנסיים עדיין), התחלתי ללקק את צווארה, התגובה הייתה חזקה משחשבתי, היא כבר לא הייתה בעולם הזה..
התחלתי לפלוש עם היד מתחת לחולצתה, גוף רך ונעים למגע קיבל את ידי, פתחתי את החזייה, שחררתי זוג שדיים לא גדולים, יפים ומוצקים לאוויר, הקמתי אותה על רגליה, שדיה היו מול פני,התחלתי לינוק וללוש, לא קיפחתי אף אחד, במעברים הבחנתי בירכיה, עגולים, רחבים מעט, אימהית, לא שמנה, מדויקת הייתי קורא לה. אישה.
היד התפנתה, פתחה את הכפתור של הג'ינס (דיזל, אם את שואלת..), היו עוד כפתורים, לא רוכסן.. עבודה. תחתונים לבנים עם נקודות אדומות התגלו מתחת. מה שמעניין יותר הייתה ערווה מגולחת, חלקה, נקייה וריחנית שהתגלתה לעיניי ולאפי מיד עם הפשלת התחתונים, לא שלא התרכזתי בנקודות, ספרתי אותן, אחת לאחת...
המכנסיים והתחתונים הופשלו עד הקרסוליים, נעלי הספורט שלה עפו עוד קודם.. פריטי הלבוש היו היסטוריה..
ערוותה התגלתה לי במלוא הדרה כשהשכבתי אותה על הגב, לידי.. שפתיים דקות. יפות, סימטריות. לא יכולתי שלא להוריד את הראש ולהתחיל ללקק אותן, לפלוש לתוכה, מצאתי את הדגדגן שלה די מהר. אני חייב להעיר כי היא הייתה ממש טעימה ונעימה.
צללתי לתוכה... והיא נענתה, תוך דקה כבר שמעתי אותה גונחת, ירכיה עלו מול פני ורגליה התכווצו על אזני.. גמרה, המשכתי, היא ניסתה להרחיק את ראשי ממנה, אבל לא נתתי, המשכתי, לא עברה דקה והגיעה העלייה השנייה, של ירכיה, רגליה נסגרו בשנית, כאילו מגינות על האוזניים מהצעקות רמות.. ניסתה לחמוק, שמעתי אותה מבקשת, המשכתי, לא יפה, נכון. התחלתי לספור, אחרי 25 פעם, רגליה כבר רעדו. גופה כבר היה רפוי. הרמתי את ראש, פניה נגלו לי בין הירכיים, אדומות, חיוך רחב פרוש על פניה, עיניה היו רטובות מדמעות.
קמתי. הסתכלתי עליה, היא הייתה יפה, כל כך יפה, כל כך מלאה תשוקה, לא יודע להסביר, מראה מיוחד, לא ראיתי כזה דבר אף פעם.
הזין שלי נלחץ אל הג'ינס,מבחוץ שמעתי רעם, יצאתי מהספייס שהייתי בו, לכסות אותך? עוד מעט את צריכה ללכת לאכול.. אני לא יכולה לקום, לחשה, ניגשתי, הבאתי לה מים, כיסיתי. היא כבר נרדמה.. סידרתי את הבגדים שלי, לבשתי את המעיל. כיביתי את האור. יצאתי.
ברחוב כבר החלו טיפות גשם.
בדרך, בתוך הקסדה, שמעתי את שני השדים שלי, הפחדן והשובב, צוחקים עד להתפקע.
