לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי הסערה

אחרי הסערה.. הרעמים שככו..
אחרי הסערה.. השקט המדומה שב.
אחרי הסערה.. נשכח כאב האישה..
אחרי הסערה .. הגיע הזמן ..
להיבנות מהכלום...
והיום אני יכולה להביט קדימה ..
והיום אני מרגישה שזכיתי למרות הכל ואולי בגלל הכל
זכיתי בך אהוב!
ושוב אחרי ...
אני שוב מודעת לך ..
מודעת לכך שאין דרך אחרת מלבד הדרך שלנו!
לפני 18 שנים. 21 באוקטובר 2006 בשעה 8:08

מול הגלים הסוערים עומדת.. אני פה .. והיכן אתה..
כל גל מגיע מלטף את כפות רגליי .. ומחדד את מחסורך...
כל גל חוזר לים עם דמעה קטנטנה שזולגת..
דמעת געגוע אלייך אליה אלינו..

אויר קריר עוטף את כתפיי החשופות
והחושך סביב נעים כמו שרק חושך יכול להיות..
השקט נשבר מול המיית הגלים..
רגליי טובעות בחולות הרטובים..
העיניים אל על מחפשות כוכבים..

לפני 18 שנים. 20 באוקטובר 2006 בשעה 8:30

הצל שלי ואני..יצאנו לדרך
השמש יצאה לה לדרך .. פעם אני מוביל ופעם...
אתה הצל שלי .. רוצה להיכנס להיספג בתוכך..
הצל שלי מוביל אותי .. האם למקום מבטחים..
הוא שר ברקע .. בוא נעוף רחוק..
ואני רוצה לברוח ממני.. לברוח אלייך..
רוצה להיות שם .. להביט מהעיניים שלך אליי ..
להבין מה שאתה מבין לראות אותי כמו שאתה רואה ..
ורואה רק ..... כלום ריקני..
שברים מנותצים.....
שיחלפו כבר הימים.. שיגיע הרגע .............

לפני 18 שנים. 19 באוקטובר 2006 בשעה 7:36

כשזרועותייך עוטפות את גופי.. חום נשמתך צמוד לעורפי...כפות ידייך מלטפות את בטני..
אוהבת לוחשות שפתיי .. וחיוך של אושר על שפתיי..

לפקוח עיניים כשגופך חובק את גופי.. כשראשי צמוד לצווארך..
להתעורר למחול הגופות .. ברוגע אחרי הסערה שחלפה והשאירה סימנים על גופינו..
מכורה לליטופים הקטנים לנגיעות.. מכורה לחיוך הקסום... מכורה לעיניים הכי חמות בעולם..
מכורה לניחוח גופך.. לנשמתך... לקולך שמתנגן באוזניי .. וממלא את כל הוויתי...
מכורה להבנות שבין המילים לרגישויות שבך.. אוהבת מאוהבת .. אוחחח .. מה שאתה עושה בי.

לפני 18 שנים. 17 באוקטובר 2006 בשעה 20:41

קרן של שמש העירה אותי
קרן של שמש מלאה באור
וחיוך איתר את שפתיי
מיד אחר כך הצלצול
וקולך מתנגן באוזניי
עיניי נפקחות אל חלום
חלום מציאות שלך ושלי

וכל היום כל כולו
שיחות קצרצרות
אמירות של אהבה
חיוכים מהלב אל הלב
געגועים נעימים

ובבית פוגשת עיניים
מלאות הבעה ואהבה
חיבוק עוטף נישוק קטנטן
ושיחות נעימות
על הכל ועל כלום
והשלווה והנינוחות
שולטת בנו בנעימות.

אוהבת לחזור אל מקומי בין זרועותייך.

לפני 18 שנים. 15 באוקטובר 2006 בשעה 18:39

.................מילים...............נשיקות...............מילים....................דמעות...........הסכמה על אי הסכמה..........רגשות...........מילים................חיבוק.................אהבה כמו תמיד מנצחת...

לפני 18 שנים. 15 באוקטובר 2006 בשעה 10:45

עומדת מול המצבה .. ומרגישה כל כך מנוקרת .. לא שייכת.. קרה .. והדמעות אינם יבשות ערובות עיניי.. כאילו איך אפשר לחליף אותך האישה הכל כך חמה. הכל כך מיוחדת שכל כך מלאה באהבה והבנה .. לתת לך ללכת ולקבל אבן קרה מנוקרת..

זה לא עובד ככה זה פשוט לא עובד ככה!!

ואבא לוחש צריך להדליק נרות.. ואני מביטה בו ומביטה במצבה ועונה .. זה לא יחמם את האבן כמו שאת היית .. והוא חובק את כתפי מכניס אותי אל בין זרועותיו .. אני פה הוא אומר אני פה בשבילך .. אני יודע שזה לא הרבה אבל אני פה.. ואז הן הגיעו ושטפו את כל פניי הרי גם ממנו נלקחת .. וגם לו עצוב ולכולם..והכאב הוא לא רק שלי הוא של כולם.. .. וזה לא מנחם זה בכלל לא מנחם.

אני אוהבת אותך ואת חסרה לי .. ובור עמוק נפער בנשמה שלי. ואני צריכה למלא אותו לפחות מעט ממנו .. ולא יודעת איך .. ולא יודעת אם זה אפשרי.. ולא יודעת פשוט לא יודעת:(

לפני 18 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 18:36

הרבה עבר הרבה עוד יעבור.. אני ניצבת במקום לא קל בחיי.. בלעדייך את שתמיד הארת את השביל בשבילי..
תמיד חיבקת ואהבת ללא גבול.. תמיד ידעת להטות אותי לכיוון הנכון .. ועכשיו אני לבד בלעדייך.. בעולם המאיים.

והוא בהחלט מאיים. אני יודעת שיש הרבה אנשים שאוהבים אותי .. אני יודעת שכולם ירצו להאיר לי את הדרך.. אני יודעת שכשאזדקק הם יהיו שם בשבילי כמו שאני אהיה בכל מקום בשבילהם.
בדיוק כמו שלימדת אותי.

הימים יחלפו המאורעות יקרו.. יהיו ימים מלאי עצב ואחרים שמחים. ואני אגדל ואצמח להיות .. את יודעת מה.
אני מלאה געגועים ........ פשוט מלאה געגועים לעיניים לחיוך לחיבוק .. אוהבת אותך ויודעת שאת לעולם איתי!

לפני 18 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 16:38

שבת ארוכה ושקטה עברה על כוחותינו... מלאה געגועים אלייך אבל יודעת שאתה קרוב אליי במחשבתך .
אוהבת אותך כל כך ומתגעגעת .. מה אעשה בשבוע הבא : ( לא רוצה לחשוב על זה.......

לפני 18 שנים. 12 באוקטובר 2006 בשעה 5:48

לילה ראשון נרדמת רחוק ממך .. נרדמת מעייפות תהומית.. המון רכבות דהרו מולי ומצדדיי.. ,,

וכן יקירי הנסיעה לחיפה ארוכה ארוכה בלעדייך... למרות שכל הדרך היית בפון ולמרות הרעש שלהם 😄 ..

נפלתי על המיטה נרדמתי חזק לכמה ד''ק והתעוררתי .. מחפשת את חום גופך .. אוףף ואתה חסרת לי ..

היום נשלים את החסר:-) וזו הבטחה!!

לפני 18 שנים. 11 באוקטובר 2006 בשעה 7:22

כמו כשהייתי בת 12 אהבה ראשונה רק מבטים וגיצים בעיניים ובלב.. }{