שק איגרוף

זהו. החלטתי. אני חייבת לאבד שליטה.
וזה לא פשוט בכלל לפריק קונטרול כמוני, אבל אני מרגישה שאני חייבת את זה לעצמי.
השליטה התמידית שלי שומרת עליי בטוחה. אבל מפני מה? וכמה דברים אני בטח מפסידה בדרך?
אז זהו. החלטתי. החלטתי את זה עוד לפני שבאת אליי.
"אני חייבת להרפות. די, זה מתיש. ממה אני כבר כל כך מפחדת? שאני אעשה משהו ש"יתייג" אותי??? בולשיט! אני אעשה מה שבא לי ומה שעושה לי טוב באותו רגע, ואם שנייה אחרי זה יתאים לי משהו אחר- אז אני אעשה גם אותו! למה אני מציבה לעצמי גבולות מטופשים? אני רוצה להנות. להנות עד הסוף. לתת לך לעשות לי את הדברים ששנינו יודעים שאני רוצה. אני רוצה לתת לך את השליטה. אני רוצה להיות מסוגלת לא להפסיק אותך כשטוב לי, או יותר נכון- שאני לא אהיה מסוגלת להפסיק אותך לא משנה מה. אני רוצה לגמור... "
אחרי כמה תשובות בסגנון "תודה לאל" שאמרת לי, ראיתי איך החיוך מתחיל להתפשט על הפנים שלך. שמחתי, ידעתי שאתה אוהב את מה שאתה שומע וידעתי שפתחתי לך את הדלת שאתה דופק עליה כבר הרבה זמן.
"בואי, נלך למקלחת" אמרת לי.
קילחת אותי, אבל הפעם זה היה שונה. תמיד אתה מסבן אותי ו"מנקה" אותי קצת... אבל הפעם, הפעם אתה קילחת אותי.
אני לא עשיתי כלום, ואתה קילחת אותי כאילו הייתי חיית המחמד שלך. כשסיימת, באת לסגור את המים ולהחזיר את הדבר של הטוש למקום. עצרתי בעדך. לא יכולתי לסבול את העובדה שלא היה לי שום חלק בניקוי הגוף שלי. קצת ויתרת לי, ועברתי עם זרם המים והידיים שלי על כל הגוף. יצאתי מהמקלחת ועטפת אותי במגבת. ניסיתי להתנגב לבד, ולא נתת לי. טוב, נו, תנגב אתה. ופתאום הפסקת ושלחת אותי לחדר.
"אבל אני עדיין רטובה!"
"אז מה? ככה אני אוהב אותך. לכי למיטה."
"לא! אני חייבת להתנגב, בבקשה...רק שם, זה נוזל לי על כל הרגליים..."
"את לא תקבלי את המגבת. כדאי שתוותרי."
הלכתי לחדר. אתה עשית עוד כמה דברים במקלחת. עליתי על המיטה בחוסר רצון, ופתאום בשנייה אחת הדמעות החלו להציף לי את העיניים. בחיים לא היה לי קשה כל כך, כמו המניעה הזאת שלך לתת לי לנגב את עצמי. זה נשמע טיפשי, זה נשמע מוזר, אבל לא לתת לי לנגב את עצמי, את הגוף שלי, פעולה כל כך בסיסית, זה שבר אותי לגמרי. אז בכיתי. בכיתי והרגשתי מטומטמת על זה שאני בוכה. נכנסת לחדר, ואני לא יודעת אם שמת לב למה שעובר עליי... אני לא אמרתי כלום וגם אתה. פיסקת את הרגליים שלי, והתחלת ללקק אותי. אותי, ואת כל המים שלא יכולתי לנגב...
כבר לא בכיתי. עצמתי עיניים והתמכרתי ללשון שלך.