ליקקת אותי ברכות כזאת שנרגעתי בשניות. אבל האמת שלא התחשק לי שתהיה עדין איתי, לא היום. רציתי שתכאיב לי. רציתי לבכות. אבל גם רציתי שלא תיתן לי את מה שאני רוצה... מדהים איך שאתה מרגיש אותי. לפעמים אני מפחדת שאולי אני חושבת בקול רם. התחלת להיות יותר ויותר אגרסיבי, ממש הרגשתי שאתה שואב אותי לתוכך. התחלתי לנוע, יותר ויותר, עד שהרגשתי את הפה שלך עוזב אותי ואת האצבע שלך תופסת את מקומו. ואז אני בכלל מתחרפנת... זה שאני מנסה להפיל אותך מהמיטה זה רמז מספיק ברור לכך שצריך לקשור אותי? אני כבר לא זוכרת אם המשכת את זה עד שכבר לא יכולת להתמודד עם ההתפרעויות שלי או שפשוט עפת אחורה מרוב רטיבות...
אז השכבת אותי על הבטן. השכבת.... זרקת אותי על הבטן. עלית עליי וחיככת את הזין שלך על חור התחת שלי. זזנו ככה כמה דקות, כמו שני כלבים מיוחמים... אתה יודע שזה מטריף אותי, וזה רק מלהיב אותך יותר... ואז הבאת את ה-KY.
זה תמיד מפחיד אותי. כן, עדיין. לא יכולה להסביר בדיוק למה. יש לי בעיה עם אנאלי. בעיה שממוקמת עמוק וחזק בתוך המוח שלי, והגוף שלי כנראה לא כל כך משתף פעולה בעניין.
אני נורא אוהבת להרגיש את הזין שלך מתחכך בי שם.... יותר מדי. עד עכשיו אני תמיד כל כך לחוצה ובכוננות שברגע שהייתי מרגישה אותך נלחץ לשם יותר מדי, הייתי בורחת קדימה. שחס וחלילה לא תקרה איזו תקלה...
אבל ביום שישי... אני לא יודעת אם הייתי יותר חרמנית, או פחות לחוצה... אם פשוט הנחתי לך להוביל, או שאני הפלתי חומות בתוך עצמי... אני באמת לא יודעת מה זה היה... אבל
אתה נכנסת אליי.
אתה נכנסת אליי, וזה היה כל כך טוב...
אני מנסה להיזכר בשנייה הזאת, ובתחושה... ולא מצליחה, כי נראה לי שלא בדיוק הייתי שם באותו רגע... בטח ריחפתי לי איפשהו על איזו קשת עם עננים מצמר גפן מתוק (או משהו מסמם כזה...).
אני כן זוכרת את השנייה של המלחמה הפנימית כשהבנתי שאתה שם.
ואני גם זוכרת ששאלת אותי אחר כך בקול של מורה: "את יודעת איפה הזין שלי היה עכשיו?"
אני פשוט עוד לא מעכלת את זה.
הזין שלך.... נכנס לתחת שלי.... לא, לא יכול להיות. אני לא.... זה לא אני.
וחוץ מהעובדה שכאילו.... ראיתי אותו. אובייקטיבית הוא לא יכול להיכנס לשם, בכל זאת, יש עובדות פיזיות...
טוב שכתבתי את זה, כי אין סיכוי שאני אודה שוב שאהבתי את זה.
אין סיכוי שאני אודה שוב שזה גרם לי לאחת התחושות המדהימות שהרגשתי בחיים שלי.
אין סיכוי שאני ארצה להסתובב עם ההרגשה המרטיטה גם ביום שאחרי.
ובטח ובטח שאין סיכוי שאני אבקש ממך לעשות את זה שוב.
אתחנן... שתכניס את הזין שלך לתחת שלי....
אין סיכוי.
-(בבקשה?)
(בסוגריים מעל זה לא באמת אני....)
-(אבל בבקשה?)
ומהמלחמות הקטנות שלי עם עצמי, אני פתאום מתחילה להבין שהתחושות שהרגשתי...
הן לא פיזיות. לא רק.
התחושות המדהימות האלה הן לא תוצאה של הזין שלך נכנס לתחת שלי,
הן תוצאה של בית החזה שלי נפתח ומכיל את כולך לתוכו.
לפני 13 שנים. 15 באוגוסט 2011 בשעה 20:10
