שק איגרוף

יושבת קפואה מול המחשב.
הייתי מדליקה מזגן, אבל אתה לא אוהב את זה. כל כך לא אוהב את זה, עד שרק כשנשברתי לפני כמה ימים גיליתי בכלל שהמזגן לא עובד.
לילה חורפי באמצע המדבר בלי מזגן.
נו באמת, מה נהיה ממני? אני יודעת יודעת שכשגרים יחד צריך להתפשר, אבל עדיין רב המרחק בין התפשרות לבין הקפאת ביציות שלא לשם מחקר.
אז אני יושבת לי פה ומקלידה עם אצבעות ארטיקים כשהאופציה היחידה להתחמם פה היא לעשות מקלחת, וגם זה רק אחרי שאני אאזור אומץ להתפשט בחמש מעלות צלזיוס (לפחות אין חשש שהאוכל שהשארתי היום מחוץ למקרר התקלקל...).
נשברתי.

------------------------------(הפסקת מקלחת)--------------------------


הרגע הזה שנכנסים למקלחת קפואים וכל הנימים המכווצים מתרחבים פתאום ועוברת צמרמורת נעימה בכל הגוף.....אוי.... אני חושבת שגירגרתי.
יש בזה נעימות מסויימת שקשה להסביר, כזאת של "איה! הממממ....", שאני נורא מתגעגעת אליה.
אנחנו חיים יחד. עכשיו לא רק בתחושה, אלא גם פיזית. וזה נפלא, מכל כך הרבה היבטים שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. וזה שאתה שלי עכשיו כל הזמן, רק מחזק לי את הלבד ברגע זה שאתה לא פה איתי...
בהתחלה הייתי בטוחה שכשנגור יחד, אני אף פעם לא אוכל לשבת בלי שיכאב לי (זאת לא בקשה!!!! בחיי!!!), אבל לא עברנו יחד לאיזה אי טרופי, אלא לחיים האמיתיים, וזה טוב, אבל לא תמיד יש לנו את הזמן כמו שהיה עד עכשיו בסופי השבוע שלנו. אנחנו כבר לא מתכרבלים במיטה כל היום ועושים מה שבא, יש עבודה ולימודים, וחובות.... ו...אוףףף. לפעמים זה מרגיש כמו אוף. כי האנחנו הלא ונילי חסר לי.
הכי כיף לי בעולם שאתה מעיר אותי בבוקר עם האצבעות שלך שמטיילות לי על הגוף ובתוך הכוס, והכי כיף לי בעולם שאני יכולה פתאום לרדת על הרצפה בסלון ולהכניס את הזין שלך לפה שלי. ובעיקר, הכי כיף לי בעולם שאני רואה שאתה מסוגל לחיות איתי (כי זה קשה גם לי לפעמים).
אבל יש מין תחושה, שאני יודעת שיש גם לך, שמשהו חסר.
אני צריכה את הניתוק הזה, התחושות המטמטמות והחופש. זה שקצת קשה להשיג כשאני מנסה לא לצעוק כדי לא לקבל מבטים מוזרים מהשכנים שלנו....
אני צריכה את הקצה. התחושות האלה שבאות רק כשאתה לוקח אותי קצת מעבר למה שאני מוכנה ללכת. צריכה לראות אותך רציני ולא מוותר, לא כמו בבית.
אני צריכה את זה. מעבר לרוצה, הרבה מעבר. זה כבר צורך. מין צורך ראשוני וברברי להירגעות כמו שרק זה יכול לתת לי. רוצה לעשות בשבילך דברים. רוצה שתעשה בשבילי. רוצה שתיקח אותי למקומות שאני רוצה להגיע אליהם ואף פעם לא מודה. אני רוצה שתדחף ושתתעקש, אבל באמת. כי וויתרת לי הרבה לאחרונה (וזה הרי טיפשי לוותר למישהו שלא באמת יודע מה הוא רוצה...).
אבל בעצם אני לא יודעת מה אני רוצה. כי אם אני אדע, זה לא יהיה באמת מה שאני רוצה. אני רק יודעת שאני צריכה את זה חזק. חזק נפשית. רוצה שתקשה. רוצה לצרוח ולבכות כמה שאני רק אוכל, ו... טוב, אני פשוט אגיד את זה; אני רוצה לגמור. ואני יודעת שאתה יודע איך לגרום לזה לקרות. גם אם אתה חושב שלא.