לפני 12 שנים. 21 במרץ 2012 בשעה 17:27
אני מתכופפת ונמתחת לצד השני של המיטה כדי להביא משם איזה גרב סורר.
פתאום אני שומעת אותך מאחורי: "אח, איזה סימנים יפים...".
באותה שנייה אני שוכחת שחיפשתי את הגרב... ואתה מעביר את היד שלך על הסימנים, לוחץ על השטפי דם ומוציא ממני אנחות קטנות.
"את יודעת, אני מאוד גאה בך".
אני מתוחה על המיטה עם התחת למעלה.
לא כל כך מבינה.
"איך עמדת יפה בספנקים שנתנו לך. עכשיו אנחנו יודעים שאת מסוגלת ליותר ממה שאת נותנת בדרך כלל...".
עדיין עם התחת למעלה.
מחייכת לעצמי...
"האמת שאני עדיין מעכל את מה שקרה שם. זה מרגיש כמו איזה פנטזיה מוזרה כזו".
"נכון? בדיוק מה שחשבתי לעצמי".
אבל כנראה שזה קרה... ויש לי סימנים שמוכיחים את זה(: