לפני 12 שנים. 20 במאי 2012 בשעה 15:35
צחקת עליי אתמול שאני לא זוכרת את מה שקרה אחרי.
אדיוט.
"אז למה לא כתבת את ההמשך?"
"אורי, זה אישי!!!!"
( צחוק רועם מצדך )
אז למה לא כתבתי את ההמשך?
לפעמים יש חוויות שצריך זמן כדי לעבד אותן,
לפעמים יש תחושה שכשמעבירים אותן למילים זה מוריד מהקסם,
ולפעמים, לפעמים פשוט לא יודעים איך.
אבל אני זוכרת. הכל.
אני זוכרת איך פתחת חבילה חדשה של KY וזרקת את הקופסא על המיטה.
אני זוכרת שליטפת לי את הפנים. באגרסיביות. את כל הפנים. בדיוק כמו שאני שונאת שאתה עושה.... ולא אמרתי כלום.
אני זוכרת איך שכבתי על המיטה בזמן שהראש שלי היה תלוי באוויר והדמעות שלי זלגו הפוך.
אני זוכרת שבשלב מסויים כבר לא חשבתי.
אני גם זוכרת שבדיוק כשהפסקת, הכי בעולם רציתי שתמשיך.
לא שכחתי מה קרה אחרי זה.
אדיוט...
