ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכה

פסיכה ואמור, שירים על סיפור שקרה באמת
***
אמור, הוא קופידון האל, נפגע הפעם מחיצו
ומתאהב בפסיכה היפה, אליה כיוון קשתו
כך מתחיל סיפור עתיק יומין, אחד הניפלאים
אותו אביא מעת לעת, "אבלוג", בחרוזים.

אין סדר כורנולוגי לכן רק אמספר,
ראשון ראשון
ואחרון אחרון,
ותוך כך- אספר.

זאת ועוד.
לפני 17 שנים. 27 בנובמבר 2006 בשעה 22:18

על ראש הצוק יושבת פסיכה לבדה
דמעות שוטפות, מסכנה ואחוזת רעדה
אך מה זה? מאי שם רוח באה ואותה נושאת
בשדה ירוק ובו ארמון זהוב היא עצמה מוצאת

עינייה ניפעמות, נכנסת חרש לארמון
הכל יפה ומעודן, אמת או שיגעון?
כך התהלכה בין חפצי האומנות שבמקום
ומשעייפה רכנה על כר ענק ונישכבה לישון

מיד היא חשה בין ידיה נחש שמתפתל
והיא נחרדת- הנה המפלצת פה זוחל
אך הנחש סופו שמחובר לעלם אהבים
והיא מוצאת עצמה בין זרועותיו נמסה בשלהבים

כך מפתיע ארוס את פסיכה היפה
ומתעלס איתה, ומכשף אותה, ומספק אותה
ומשביעה כל בוקר לבל תביט בזיו פניו
כי אז תמיט אסון עליה ועליו


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י