סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכה

פסיכה ואמור, שירים על סיפור שקרה באמת
***
אמור, הוא קופידון האל, נפגע הפעם מחיצו
ומתאהב בפסיכה היפה, אליה כיוון קשתו
כך מתחיל סיפור עתיק יומין, אחד הניפלאים
אותו אביא מעת לעת, "אבלוג", בחרוזים.

אין סדר כורנולוגי לכן רק אמספר,
ראשון ראשון
ואחרון אחרון,
ותוך כך- אספר.

זאת ועוד.
לפני 18 שנים. 15 בנובמבר 2006 בשעה 1:57

סביב סביב מביט ומסתחרר, רוצה לגעת
את אותה הנסיכה רוצה בעוז לדעת
מחשב ליפול לפני רגליה, יוצא מדעתו
מה קורה לי? אנא באתי? נעתקת נישמתו

"אם אימי תדע הלך עלי" חושב לו הפרחח
"איך אני יוצא בלא בושות מזה הסבך?"
זה אבוד והוא פורש מן המזימה זנבו בין הרגליים
הוא נפגע הפעם מחיצו וזה חמור כפליים

ובעם פשטה שמועה כי היא תישא דרקון
כולם מתאבלים הן כך חזה אפולו הגאון
את הנערה יש להקריב קורבן, ואין ברירה
יש להכין לרחוץ ולצחצח את הבחורה

במסע אל ראש הצוק, כולם הרכינו את ראשם
לויה לנערה-אלה, שלמות בשר ודם
מחכים שהדרקון יבוא וחלומם בערפל יימוג
חלום זמני ולא ניתפס על נעורים ויופי כוכבי ענוג


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י