כן, אני יודע שהביטוי המקורי הוא בסדר הפוך אבל אצלי היום הלך בסדר הזה.
היום אני שוב רוצה לספר לך על היום שלי,
כרגיל הוא התחיל בעבודה עם המון טלפונים, טלפונים ל Yes לראות את המחירים שלהם לחבילה, טלפונים ל Hot לראות את המחירים שלהם, החלטה על מי ללכת וסגירת העסקה (בשלב הזה כבר עברנו מטלפונים לפקסים).
כמובן שבמעמד סגירת העסקה הם הבטיחו התקנה להיום ואני לא יודע למה אני שוב מופתע אבל כשהגעתי הביתה גליתי שההתקנה תהיה רק מחר בבוקר.
בין לבין בעבודה היו גם כמה לקוחות שהתקשר ובתמימות חשבו שאני במשרד בשביל לעבוד וציפו ממני לעזור להם, לך תבין.
עוד בדרך הביתה החלפתי טלפונים בצרפתית עם ז'ק קוסטו והוא הודיע שלמרות שאנחנו לא צוללים היום מתחשק לו קצת טעם של וודקה והוא גם "חייב" לבדוק את הטלוויזיה החדשה אז הוא מגיע. OK.
בבית התחברתי מעט למסנג'ר בשביל למצוא שם את ז' ששוב כהרגלנו בקודש נסינו להתפייס ומצאנו את עצמנו רבים.
מתי כבר הריבים הקטנים והמיותרים האלו יגמרו?
מתי כבר שנינו נבין שהחברות שלנו חשובה והריבים ורעשי הרקע הללו רק מיותרים?
למזלנו גם היא היתה צריכה לצאת לפגישה וגם אני הייתי צריך להתחיל לסדר את הבית לכבודו של ז'ק קוסטו אז סיימנו את השיחה והתפננו לעסקנו.
קוסטו אמר שהוא יגיע בין 21:00 ל 22:00 אז הוא הגיע ב 22:30 ומיד התחלנו בישיבה.
כשנגמר הבקבוק ונגמר גם הסרט הוא הודיע שהוא נוסע לביתו.
השעה כבר היתה 1:00 בלילה אז רק שלחתי לך הודעה לבדוק אם את ערה, אז את ענית לי בלילה טוב עם המלצה לבדוק את תיבת ההודעות.
אם את חושבת שהוודקה שיכרה אותי אז את טועה, ההודעה שלך הקפיצה לי את הדופק לשיאים של עומרי שרון לאחר ריצת מרתון אז הכנתי לי קפה, נרגעתי ועשיתי את הדבר השקול ... באתי אליך לקבל חיבוק.
לא יודע, לא מבין למה את חושבת שזה היה מוגזם או מיותר ... לדעתי זאת היתה הפנינה של היום שלי.
עכשיו הגעתי הביתה, ביקשת הודעה, אז קבלי הודעה, מתגעגע אליך ומחכה לפגישתנו מחר.
אוהב אותך,
D
לפני 17 שנים. 18 ביולי 2007 בשעה 0:36
