באנג'י בלי חבל

-אני אהיה שם באחת עשרה, תגיעי רבע שעה אחרי! אל תאחרי!
-אני אשתדל.
-קבעתי אחר כך, אז פשוט אל תאחרי.
ניתק.

חמישים דקות, שלוש ערים ושני אוטובוסים אחר כך,
מגיעה.
בזמן.

מטפסת במהירות את המדרגות. נוטפת זיעה.
מקללת את העקבים והסיגריות.
יופי של רושם ראשון אני אעשה ככה...

מול הדלת, נעמדת לרגע,
לוקחת נשימה, מפזרת את השיער, מעיפה מבט על החולצה.
חם לי.

נוקשת בדלת הצבועה בצבע שמן אדום חום ישן ומחכה.
ממעמקי הדירה, הוא עונה. -פתוח.
נכנסת לחלל, הוא יושב על הספה בחדר ריק, קרוב למזגן שנושם אדי עזרה ראשונה

עומדת באמצע החדר
מבטו סוקר אותי, חצי חיוך מרושע תלוי מתחת לשפם.
-איחרת.- הוא אומר
אני מביטה מסביב מבולבלת,
-לא קבענו בברבע?
-איחרת. כבר סגרתי.


חיפוש דירה, תל אביב, יולי 2006,
כולם נהיו לי אדונים.