גרסת הכדורגל:
הבון-טון החדש בכדורגל האירופי, הנבחרות הצעירות
כמה חבל, שאפס לכל היא התוצאה הרצויה.
לעלות למגרש ולהשקיע בשביל להשיג אפס.
בזבוז משווע, אבל עם תקווה לעתיד, שאולי מתגשמת
(בעיקר בדמות סוכריה קטנה בסוף...)
***
גרסת הכלוב:
הוא: ראיתי את האלבום. מדהים. מורכב אבל מדהים
אני: אלבום? אין לי אלבום. אתה מתבלבל.
הוא: חשבתי שאמרתי לי שיש לך אלבום
אני: אם אין לי אלבום למה לומר דבר כזה?
הוא: טוב, אז ריחפתי בין אלבומים וחשבתי שאחד מהם שלך, סוג של הפקה. אנשים משקיעים בזה כאילו הם הולכים לשלוח את זה לפסטיבל קאן.
אני: OK
הוא: בכל מקרה אם אין לך, אפשר לעשות לך אחד
לשחק עם יותר מדי שחקניות במגרש,
בזבוז משווע, אבל, עם תקווה לעתיד, שלא בטוח מתגשמת...
***
מה שבטוח, אם הייתי דו?מ?סו?כ??נ?ת,דני נוימן באזניות, במשך תשעים + זמן פציעות, היה עונש חביב עלי ביותר.
לפני 18 שנים. 11 באוקטובר 2006 בשעה 19:27
