סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

באנג'י בלי חבל

לרדת לסוף דעתי, זה כמו לקפוץ באנג'י בלי חבל.
לפני 20 שנים. יום שלישי, 5 בדצמבר 2006 בשעה 20:05
כמו עמך ישראל, בואך אפס חמש שתיים פינת צומת שוק ספרים, גם אני הסתערתי ביום האחרון, בדקה האחרונה ובשניה האחרונה, על מחסן רבי המכר הקרוב למקום מגורי.
ספרים במשקל, יש יותר טוב מזה?
יש. אבל בצוק העיתים, מי אני שאלין?

באוטובוס, בדרך הלוך, שתי עלמות חן מאחורי. שיחה קיומית.
-אני ממש מרגישה שהתבגרתי. שלמדתי להבחין בין עיקר וטפל. למשל, היום, הלכתי עם דנה לחפש נעליים ואחרי שעתיים, כשהיא לא מצאה, היא ממש התעצבנה. ואני? הייתי רגועה, זה לא הפריע לי, פשוט הבנתי שזה לא מה שחשוב...


ובחנות, בינות עשרות נשים, ספק היסטריות, ספק אחוזות בולמוס ק_____ (קריאה / קניות / קריזה / קלוריות שצריך לשרוף - מחק את המיותר) וליד מוכרת בת עשרים ורגע, שמתבקשת לספר את תוכן הספר כדי שיוכלו להחליט אם הקניה ראויה, אימצתי את הפילוסופיה.

אז דחפו אותי קצת, ותלשו לי שני ספרים מהיד ביחד עם השרוול. למה להתעצבן?

ליתר בטחון, חזרתי ברגל.
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י