לפני 19 שנים. יום חמישי, 1 בפברואר 2007 בשעה 22:21
הקור היבש הזה, חודר לעצמות ויוצר רעד לבן, בכל רגע שאני עומדת.
בנסיעה, כשהחלון פתוח, אותו הקור הופך לרוח שמעירה כל נים ונים באופן אישי
אותה דקירה הופכת פתאום ליטוף שמשיק לקוי המתאר של הגוף אבל, לא חודרת פנימה.
אני צריכה לנוע.
להפוך את מדבר הקרח היבש ששותה אותי לאדים שעוטפים אותי.
לשנות מצב צבירה.
תנועה. עושה את ההבדל בין מכה לליטוף.