באנג'י בלי חבל

נפגשנו חודשיים לפני ההתנתקות, לבשתי שמלה לבנה וצעיף פשמינה כתום.
היא הסתכלה עלי במבט קצת מבולבל, שאלה אותי אם זה בגלל הפוליטיקה.
חייכתי וקיללתי בעסיסיות של מנדרינה. 'אני פשוט אוהבת כתום, לא מוכנה שיקחו לי אותו'.

היא חייכה אלי בחזרה. זה היה הדבר הראשון שהיא סיפרה לי על עצמה.
זה היה הדבר הראשון שחיבר ביננו. חוץ ממנו, ששתינו אוהבות.

יומיים לפני כן, באוטו, רגע אחרי שהיא נחתה, היא שמה לב שעל הרבה מכוניות יש סרט כתום
'אה' הוא אמר לה בחיוך 'זה לכבודך, הודעתי לכולם שאת באה'.
במשך שלושה חודשים הוא אסף מכל ילדי הצמתים סרטים, וכשהיא נכנסה אליו הביתה בפעם הראשונה, הכל היה כתום.

גם היא אוהבת כתום.

שם, במקום שבו הקודש לובש כתום, הם נפגשו.
היא עזבה הורים, משפחה, מקצוע ומסורת של ארבע מאות שנה.
התנתקות. בגללו.

כאן, במקום שבו הכתום לבש קודש, הם המשיכו.
הוא עוזב הורים, משפחה, מקצוע ומסורת של ארבעים שנה.
התנתקות. בשבילה.