סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

באנג'י בלי חבל

לרדת לסוף דעתי, זה כמו לקפוץ באנג'י בלי חבל.
לפני 17 שנים. 30 ביוני 2007 בשעה 20:54

ברוכים הבאים אל תוכנית הריאליטי שלא תיתן לכם לישון בלילה!
כן, קהל נכבד, כאן זה החיים האמיתיים!
שתיים עשרה מתמודדות שבשבועות הקרובים יהפכו לבנות בית אצלכם.
אתם תתאהבו בהן, תשנאו אותן, תשפטו אותן, תבכו איתן, תנדדו איתן בנבכי המערכת, תצללו איתן לעומק הואגינה,
ובסוף? בסוף גם תחליטו מי מהן תזכה להיות הראשונה המגיעה אל קו הגמר.

זה לא הולך להיות פשוט!
זה הולך להיות ממכר!
ברוכים הבאים אל הריאליטי של החיים.

דרך לא קלה עשו המתמודדות שלנו כדי להגיע לכאן, הן עברו הרבה ונדרשו להוכיח את עצמן מעל ומעבר.
חלקן כבר מתכוננות לכך שנים.
מתוך אלפי מתמודדות שפגשו את ניידת השיפוט שלנו, שרדו רק שתיים עשרה.

במהלך השבועות הבאים, נעבור ביחד עם הבנות מסלול ארוך. הרבה מהן תשברנה בדרך, הרבה מהן תוותרנה,
אבל, מבין אלו שישרדו, נבקש מכם, הצופים, לבחור את זו שתהפוך לנס על הדגל, לסמל, את זו שתזכה בפרס הגדול.

בשבועות הקרובים נעמיד מולן את המורות מכיתה א', את החבר הראשון, את החבר הראשון של האח הגדול, את המפקד מהצבא, שוטרים, חוקרים, את טובי עורכי הדין, עיתונאים, צלמים, פפרצי, טוקבקיסטים, סחטנים, מאפיונרים, יועצים, שדולת נשים, עיתונות זרה, ראשי לשכה, פוליגרף, פסיכולוגים וכמובן, אתכם, הקהל בבית.


במהלך כל שלב יכולות המתמודדות לפרוש, ובסוף כל תוכנית, יפתחו הקווים שלנו לשעתיים, שבהן, אתם, הצופים בבית, תתבקשו לבחור מי בעיניכם אמינה, מי מרטיבה לכם את הגרון, את מי תרצו לראות בגמר.
המתמודדות שתקבלנה את מספר הקולות הנמוך, יזכו בחבילת עסקת הטיעון שלנו ובהזדמנות נוספת לחזור בעוד עשרה שבועות, בתוכנית המיוחדת - "מסיבת העיתונאים".

ואז, בתוכנית הגמר, בשידור ישיר מניצנים, הן תתמודדנה ראש בראש עם ליצן הבית, מני תזוז.
קרב פנים אל פנים, שבסופו נדע מי הזוכה המאושרת שראויה להתייצב בבית המשפט.

אבל, עד אז, הדרך עוד ארוכה.

רוצים להכיר את א"ב, ילידת 196X, רוצים לראות את ל"י, ילידת 198Y? את הבת של השכן והאמא של השכנה? ברוכים הבאים להשרדות - הגרסא המשפטית.

שלוש דקות פרסומות ומיד חוזרים.





shushu - הכל נכון ונאמר כבר, המערכה השיפוטית הפכה מזמן להיות מלחמת יחצנים; אבל מצד שני, האין זה הרע במיעוטו? האין זה עדיף על "צדק" שנעשה במחשכים ועסקאות טיעון שנרקמות בחשאי? האין זה מעודד שהחלטות שגויות או שנויות במחלוקת עומדות לביקורת ציבורית שמשנה אותן? (אין לי תשובות חד משמעיות, סתם חושבת בקול).
לפני 17 שנים
לא קשורה - הו לא.
אני לא יוצאת כנגד ביקורת ציבורית, גם לא כנגד עסקאות טיעון באופן עקרוני.
גם לא ממש כנגד המערכת השיפוטית כמערכת.
והאמת? גם לא כנגד התקשורת.

זה עדיף על מחשכים? רוב הסיכויים שיש כאן מחשכים כל כך עמוקים, שצריך צוללן מעמקים כדי להגיע רק לפתח המערה.

זו מלחמת יחצנים, נכון, אבל ליחצנים אין עבודה אם אין מי שצורך את הסחורה שהם מייצרים. וגם נגד זה אני לא ממש יוצאת.

תקשורת, בניגוד לכל ההתלהמות כנגדה, היא גוף שמספק את מה שדורש הציבור, שיקוף מצוין (ומחריד) של פני הציבור.

וכאן הבעיה, הפכנו לצרכני פורנוגרפיה ושעשועונים, קהל נוסח האספסוף שהקיף את הגיליוטינה במהפכה הצרפתית או מילא את הקולוסואומים לצפות בקרבות עד מוות.

אנחנו צורכים את העדות של א', ב', ג' או ד', בשקיקה, צמאים לכל פיסת תיאור, גומרים רק מעצם הכניסה לקרביים של אדם אחר. וזה משווק לנו בדיוק כמו שמשווקים לנו את השרדות, כוכב נולד, ושאר תוכניות עונת המלפפונים.
זה משווק לנו ככה, כי אנחנו ממש לא דורשים יותר מזה.
זה משווק לנו ככה עוד הרבה לפני דסק הלילה של עורכי העיתונים. ככה זה יוצא ממשרדיהם של בעלי המידע, כי הם למדו את דרישות הקהל וכמו סוחר טוב, הם מספקים את הסחורה.

וככה, כל נאנסת שהופקעה ממנה זכותה על גופה, לומדת, שההפקעה, היא נצחית. אם זה היה מלווה בזיקוקים או נעשה על ידי איש ציבור, זה כבר לעולם יהיה של כולם.
כמעט כמו נינט, המאמי הלאומית, אבל, בכל זאת, קצת אחרת...
לפני 17 שנים
אדון בלאק​(שולט) - ולפעמים סתם בא להקיא...לא מאמין לא,ב,ג ובטח לא לאיש ההוא עם העיניים האפלות-כולם משחקים את אותו המשחק עד שפשוט בא ל-ה-ק-י-א.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י