תפוח בפי, ידיי לצידי גופי ורגליי מקופלות תחת בטני - קשורה בחבל גס. דמות של חזיר, על כל המשתמע מכך. כמי שעומדת להיצלות בתנור בוער, בהמת חווה, העומדת להיטרף על ידי לא אחר מאדוני. להיבעל כך, כבולה, קשורה, כנועה, ללא יכולת מינימלית לפצות את פי, החסום בפרי האסור. כך, כשאני נתונה לחסדיו, או יותר נכון לאי קיומם - להיטרף על ידי מלכי כמו חזיר במשתה המלך. לחרחר קולות של הנאה. להתבהם.
אני צריכה להתפנות. מביטה בו מלמטה במבט מתחנן כמו מבקשת את רשותו לכך. נלקחת אל חדר השירותים במערומיי, זוחלת על 6 על הרצפה הקרה. אינסטינקט בסיסי מפנה אותי לאסלה - אולם לכלבים אין יכולת להתרומם ממקומם הטבעי למטה ולהתיישב על כזו. מובלת בבושת את האמבטיה, נאלצת להטיל את מימיי שם. אדוני שוטף אותי בין רגליי בזרם קריר ומנגב אותי קלות.
טול את קוביית הקרח הזו. הדק אותה לדגדגני, הרשה לה להינמס בין שפתיי - לשטוף את הסוררת שבי.
עייפה. לא היום, לא עכשיו - אין לי כוח לחזור בי על עקבותיי אל מה שאני מכנה בית. שים אותי בכלוב שמיועד לי, אני אסבול את זה. אל תבוא לבדוק מה שלומי, אירדם היטב בידיעה שאתה בחדר השני, ישן שנת ישרים בעצמך.
מגדלנה
לפני 17 שנים. 3 באוגוסט 2007 בשעה 22:04