אני מרגישה שאני משתחררת קצת מהמרה השחורה שתפסה אותי לפני כמה ימים, עקב זה שלא התקדמתי הרבה בזמן האחרון, מקצועית ונפשית-רוחנית. לא הצלחתי למצוא עבודה קבועה (אני עדיין עובדת במשרד 4 פעמים בשבוע, בבוקר), לא ידעתי מה קורה איתי בעתיד, וחוץ מהלהקה והדיאטה שמתקדמים היטב והקשר החדש עם הקינקי-מפנק (אני באמת חייבת למצוא כינוי טוב יותר) דברים די עמדו במקום.
ואז יום חמישי התקבלתי לעבודה בערב שמעסיקה אותי בנוסף לעבודה בבקרים מה שמקפיץ לי את המשכורת עוד טיפה, ומצאתי תחום שמלהיב ומעניין אותי ללמוד כדי לעסוק בו בעתיד. שינוי פאזה משמעותי בחיי, אין מה להגיד.
אחרי הפוסט הארוך במיוחד על הרכיבה הטיפולית שכתבתי לפני יומיים-שלושה החלטתי להזיז את העניינים לטובתי למרות שאת הלימודים אתחיל רק ב-2008. ברור לי שלימודים אני צריכה להגיע עם רמה בסיסית ברכיבה על סוסים, וכיוון שלא רכבתי כבר כמה שנים טובות התחלתי לחפש חוות סוסים באזור חיפה... אחת מהן, היא במקרה חווה של אח של חברה של אימא שלי. נסעתי לשם היום כדי להתרשם מהמקום והגעתי להסדר עם המנהל שפעמיים בשבוע אגיע בבוקר לעזור בקיטנה ובחווה ובתמורה אקבל שיעורי רכיבה חינם אין כסף, שזה מעולה בעבורי כי אזכה בניסיון בעבודה עם סוסים, וגם אדע לרכב עד שנה הבאה ברמה מתקדמת.
החווה גם מלמדת רכיבה וגם עוסקת ברכיבה טיפולית, ככה שאזכה להכיר את התחום מקרוב. המנהל מכיר טוב את התחום כך שהוא הכיר לי מכללה בחיפה שמלמדת את התחום במקום שאסע לכרכור - שמסתבר שעולה 50,000 ש"ח(!) כשבחיפה זה 14,900 ש"ח - והלימודים הם שנה תיאוריה+מעשי כשאת המעשי מבצעים בחווה שלו.
מזל שהכרתי אותו...
השבוע שלי מתמלא אט-אט. עבודה בבוקר ובערב לסירוגין, חזרות עם הלהקה, דיאטה, חוות הסוסים ולאט לאט לימודים... אני לא יכולה להתלונן שמשעמם לי, פשוט כי משעמם לא יהיה.
מגדלנה
לפני 17 שנים. 5 באוגוסט 2007 בשעה 15:48
