מתוך התכתבות smsים שהתנהלה אך לפני כמה דקות:
בייבי...
הי מה קורה?
סביר, כאבים למיניהם. ואתה?
עייף. למה כאבים? מה קרה?
כלום בייבי, לא התחדש שום דבר ממה שסיפרתי לך.
כאבי מחזור, כואבות המכות וכו'.
חח ככה אני כשאני לא מקבלת את המנה השבועית של טיפול מסור 😄
אני מצטער שאני לא יכול לתת לך את זה. אני מרגיש ריקנות כזו.
אם אני יכולה לעזור תגיד לי... מה קרה?
לא ממש. אני פשוט דפוק זה הכל. אני לא מרגיש כלום. מין אדישות כללית כזו. אני מצטער שזה נופל גם עליך.
זה לא נופל עליי, אל תדבר שטויות. רוצה לדבר?
לא ממש. מצטער.
אני ממש מקווה שתרגיש טוב יותר. זה קשור אלינו או שזה כללי?
קשור אלי בעיקר. לילה טוב.
תרגיש טוב יפה שלי. לילה טוב.
--
אני על סף דמעות כי משהו עובר על המפנק שלי והוא מסתגר ממני בגלל זה ואני פוחדת שזה ירחיק אותנו אחד מהשני ויקרה הבלתי נמנע אם זה ימשיך מעבר להיום.
אני גם לא יודעת מה קרה איתו... שאלתי אותו מה שלומו ב SMS והוא כתב הודעה מוזרה והדאיג אותי קצת, ואז הוא קצת הרחיק אותי ממנו, לא יודעת למה. ישר עלה בי חשש שזה לגבינו אבל הוא אומר שזה בגללו, וזהו בערך. בא לי פשוט להגיע כרגע לתל אביב להראות לו שהוא חשוב לי. בא לי לבכות.
ואני פתאום כל כך לבד וקר לי.
הוא אומר שהוא מרגיש ריקנות כזו, לא יודעת. אבל זה כללי, אני לא רוצה להתערב יותר מידי כי אנחנו רק חודש יחד (בעצם עדיין רק יוצאים), אבל מצד שני הוא חשוב לי וכמו כל בנאדם שחשוב לי בלי קשר למערכת יחסים בינינו אני מוכנה לעשות הכל כדי שיהיה לו טוב יותר.
בא לי לבכות. פשוט בא לי לבכות. להתכנס לכדי כדור קטן ופשוט להצטנף בתוך עצמי.
אני שונאת להרגיש חוסר אונים... שאני לא יכולה לעזור לו כי אני לא יודעת מה קרה או מה הוא מרגיש ובעצם מה חומרת העיניין. וכמו בחורה אני חסרת ביטחון מספיק כדי להרגיש שהוא יגיד לי בכל רגע שזה נגמר. ולווא דווקא מניסיון העבר.
אני יודעת שהוא צריך את הספייס שלו כרגע ואני מכבדת את זה, אתן לו את מה שהוא צריך. אבל המחשבות האלה ירדפו אותי עד שהכל יתבהר. זה כל כך מתסכל שאני לא יודעת מה עובר עליו, מה גורם לו להרגיש כמו שהוא מרגיש, אני אוטומטית נכנסת למצב שבו אני רוצה לתקן ולהבריא אותו כי זה התפקיד שלי בכמעט כל מערכת יחסים שלי, זוגית או חברית לחלוטין. ופתאום אני נהדפת מהמקום הזה.
כל כך מעייף, מתסכל וכואב.
מגדלנה
לפני 17 שנים. 10 באוגוסט 2007 בשעה 21:44
