יומני מגדלנה

מתוך האור שבקע לפרקים מפנייך,
ברגעים נדירים שזכיתי לחוות,
נותר כעת סימן שאלה חיוור ועמום,
המבכה את מי שהיית עבורי,

לו רק יכולתי להחזיר לך את מי שהיית,
בטוחה אני כי היה לך כל כך טוב,
אולם לא זו אני שחמסתי את אופייך,
ונראה שלא אדע מי עשה זאת,

מבנה פנייך כבר נשכח מזיכרוני,
טעמך זר לי ואתה אינך אתה עוד,
בכיתי את צערי עלייך כבר,
אולם נראה שלא אפסיק לעולם לבכות,

מתוך הייאוש שמציף אותך כעת,
ברגעים שכיחים להחריד,
מקרינים אל תוך ליבי חרבות של ארס,
וממיתות את הטוב שנותר גם בי

מגדלנה