מזמן לא כתבתי, לא בגלל שלא היה מה - והיה, פשוט המחשב שלי שבק חיים, ורק לאחרונה מצאתי זמן לנסות ולתקן אותו. חסר לי הכתיבה בבלוג מאד, אבל בעיקר חסר לי זמן לעצמי. העבודה ממלאת את חיי עד תום, ואני לא מתלוננת על כך בכלל. אין ספק שאני מאד נהנית מעצמי בתקופה האחרונה... משכורת נכנסת, ואני לא מפסיקה לפנק את עצמי בקניות - מה שלא הרשתי לעצמי לעשות תקופה מאד ארוכה. אני בכל זאת בחורה, ואני אוהבת לקנות 😄
אז מה קרה לאחרונה? בעבודה יש ימים טובים וטובים פחות, חלקם אפילו משעשעים. גיליתי שמישהו בעבודה שלי סקרן - זאת אומרת, ניסה לשכנע את אשתו להגיע איתו לנו-לימיט, בעיקרון לערב חילופי זוגות, אבל הוא בעיקר מחפש להכנס לעולם הזה - שלנו, בסתר. זה בכל זאת מקום עבודה חדש יחסית, אז אני לא ממהרת ליידע אותו שגם אני בעיניין, אבל נראה לי שהוא קלט, אחרת איך היה מתחיל לדבר איתי על זה? מפה לשם, הוא נואש להגיע לנו-לימיט, ואני, שלא הייתי שם מעולם (עדיין) - הוזמנתי על ידו לצאת לשם. אני מאד, מאד משועשעת מהרעיון, ולו בגלל שהוא נשוי, ואני לא מתעסקת עם נשואים - אבל הוא טרמפ לנו-לימיט, שאני אסרב? 😉 אבל מצד שני, אין ספק שאני חוששת מזה...
בנוסף לזה, סוף שבוע האחרון הייתי אצל האקס, אותו אחד ששבר את לבי ודובר עליו רבות בבלוג. זה היה ביקור ידידותי, שנגמר בסוף-שבוע של סקס מטריף, ותודה לאל, אין לי חרטות על זה. נדמה לי שאפילו התגברתי עליו... הגעתי אליו, ומאותו הרגע לא יצאנו מהמיטה, כשאני חווה שרשרת אורגזמות, אחת אחרי השניה... הוא פשוט יודע לספק אותי. מערכת יחסים מצוינת אולי לא היתה לנו, אבל הסקס מאז ומתמיד היה מושלם. למה גברים זה עם דפוק, לעזאזל? עד שהכל טוב ויפה, הם חייבים להרוס... הוא יכל לקבל את כל החבילה, חבל שבחר רק בסקס...
עייפה ומוטרדת מעט, עד הפעם הבאה,
מגדלנה
לפני 16 שנים. 20 בפברואר 2008 בשעה 19:20