לאן שאני לא הולכת, אני חרמנית... רעבה... משחרת לטרף... אני מודעת לכל כולי, כמו שזמן רב לא הייתי. מבליטה את מה שצריך, מתאפרת יותר מהרגיל, מטפחת את עצמי מעבר למה שבדרך-כלל. בעבודה כבר שמו לב, לוטשים עיניים, לבטח. ברחוב מתחילים איתי יותר גברים., בפאב מזמינים לי דרינקים ושולחים מספרים. אני לא רגילה לכל תשומת הלב הזו, אבל אני בהחלט נהנית ממנה, מזמנת אותה. יודעת שאני עוד אפול על גבר אחד שאפרוק עליו את כל העול שמאיים להתפרץ מתוכי.
כולי זקורה, רטובה, פתאום לרגע כך באמצע העבודה. לא רגיל, לא צפוי, מאד מפתיע. חומקת לרגע לשירותים לשטוף את הפנים ואת העור בכדי להתקרר... לא, אין לי אומץ להתפרק כך בשירותים של מקום העבודה שלי...
אני כך מאז שנפגשתי עם האקס, והתפרקתי על סקס טוב וחם שלא היה לי מזמן. אורגזמה אחרי אורגזמה ועוד... כשהזיכרון הזה עולה במוחי, אני ישר שם, כל הגוף שלי מוכן... רק שאין לי אותו לצידי, ולו כדי להתפרק באותה שניה. זמן רב לא היה לי סקס, ועכשיו, כשסוף סוף היה לי, ועוד כזה טוב - אני לא יודעת שובע. חייבת להתפרק...
ולא, אני לא מחפשת מועמדים 😉
מגדלנה
לפני 16 שנים. 25 בפברואר 2008 בשעה 20:17
