יומני מגדלנה

זהו, התעוררתי. שנת 2007 כאן ובינתים לא נראה שסוף העולם קרב.
אני לא יודעת איך השנה הזו תהיה, לא חשבתי על new year's resolutions למיניהן לפני. דברים כמו להפסיק לעשן, לרזות ולגרום לדברים טובים לקרות לי כבר פסקתי ממזמן ועוד הרבה לפני ש-2007 עמדה בפתח והתחלתי לגרום להם לקרות כיוון שאני לא מתכוונת לדחות דברים חשובים יותר וכמו שאני מכירה את עצמי ככל שאני דוחה מטלות שאני שמה לעצמי ככה לעולם לא אגיע אליהם. אז לרזות התחלתי כבר לפני חודשיים וחצי [6 קילו and counting], לעשן לא ממש [רק עוד סיגריה אחרונה ודי], ודברים טובים קורים לי רק כשאני ממש מתאמצת. ולהתאמץ זו ממש לא מהתכונות החזקות שלי.

אתמול הלכתי לישון רק בסביבות 4 בבוקר ועד שהלכתי לישון עוד הרגשתי את 2006 נושפת לי בעורף. רק עכשיו זה עוד איך שהוא מרגיש כאילו שנה חדשה נכנסה כי ישנתי וזה עוד עשה את המעבר עבורי אבל ברצינות, עד 4 עוד הרגשתי תקועה בשנה מהגרועות בחיי - 2006. נופשת, רושפת לי בעורף, המרשעת.

אני הולכת לשנן לעצמי כמו מנטרה ש-"2007 תהיה שנה טובה... 2007 תהיה שנה טובה" עד שיקרה משהו שיאכזב אותי נורא, כל כך חבל שאני כל כך ריאלית. הייתי רוצה לשקוע קצת באושר טהור ולהסניף אותו ולהתגלגל בו ולהרדם. זה מהפוסטים האלה שאין להם פואנטה, לצערי.

רק שיהיה לי טוב השנה, טוב?

מגדלנה