יומני מגדלנה

משהחלימו הפירסינגים בגופה של השפחה יכלו היא ואדונה לשוב ולהיפגש לסשנים. שניהם ציפו לכך בכיליון עיניים, אם כי נראה היה כי לשפחה היו הציפיות הגבוהות ביותר. עתה, משריצתה את אדונה על ידי עשיית אותם פירסינגים והוכיחה לעצמה כי היא מסוגלת ליותר משחשבה על עצמה - ציפתה היא שרמת הסשנים תעלה וכמו כן תגבר האינטימיות בינה לבין אדונה.

היום, יום הסשן הראשון של שניהם מזה זמן רב, היה גם יומו הראשון של האביב.

את הדרך שהתרגלה לעשות בגשם הלוך ושוב מדירתה ועד לדירת אדונה עיטרו עצים מוריקים ומעט פרחים שהחלו לבצבץ מבין אבני השפה. השמש שטפה את עורה הלבן בחומה והנערה-שפחה התמסרה לחום המלטף שלה, ולרוח המעט קרירה שהיוותה תזכורת לחורף המתחלף. חיוך מטופש ניצב בין שתי גומות החן העדינות שעל פניה, ונדמה היה שהיא מרחפת, כולה מאושרת.
לאדם הפשוט, הויניל, וודאי נדמה היה שהאביב הוא זה שהשפיע על מצב הרוח של הנערה - אולם בינה ובין אדונה בציפה לה בדירתו היה ברור שזהו אושר המשתווה רק לתחושה אחת, תחושת הסאבספייס. היה זה אושר מפגישתם המחודשת של הנערה ואדונה.

***

דפיקה בדלת הסיטה את האדון הצעיר ממחשבותיו ובעת שניגש לדלת החל משחזר בראשו את הסשן האחרון שלו ושל שפחתו. תנור. פלאג. קיין. פירסינג. "יפה מאד" חשב לעצמו, מרוצה. בעינית ראה את שפחתו וחייך "בדיוק בזמן" אמר כשפתח לה את הדלת, והיא בצייתנות - מורגלת מסשנים עברו - ירדה על שש והתמסרה לליטוף שיערה על ידי האדון, בעת שזה מלביש לצווארה קולר הולכה ורצועה, מוליך אותה הישר לכרית הקבועה שלה ליד כורסת הטלוויזיה המרווחת שלו.
"שבי כלבה" האדון לחש בחום "התפשטי". הנערה הסירה את חולצת הטי-שירט הלבנה שלבשה ואת מכנסיה וחלצה את סנדליה, לראשונה מזה זמן רב ראה האדון את שפחתו עירומה, כשעתה עיטרו את גופה העדין זוג עגילים בפטמותיה, אחד בטבורה ושניים בשפתיה התחתונות. "תישארי לעמוד" הוא ציווה, מתפעל מהעגילים שעיטרו אותה, בולטים כל כך כנגד עורה הלבן. כשהוא עדיין אוחז ברצועה הקשורה לקולר, משך אותה האדון לעברו והצמיד לה נשיקה תובענית והיא התמסרה בעוד הוא מעביר את אצבעותיו על זוג העגילים בערוותה, מפסק את שפתיה וצובט את דגדגנה בחוזקה, כך שצווחה נשמעה מפיה בעוד הזוג מתנשק.
"חזרי לשבת" אמר כאשר שפתותיהם ניתקו. השפחה התיישבה על הכרית בדממה בעוד היא מרגישה את פעימות ליבה חזק בדגדגנה, חובקות את העגיל שעיטר אותו. האדון הצעיר התיישב אז לצידה בכורסה שלו, מלטף באהבה את שיערה הארוך.
"את צמאה?" שאל בהתעניינות כנה, ונענה בחיוב. האדון קם ממושבו והלך לעבר המטבח. השפחה אשר נותרה לשבת במקומה זיהתה את הרעש המוכר של קערית הנירוסטה כשמים נשפכים לתוכה ועצמה את עיניה בציפייה, כאשר פתחה אותן הוצבה מולה אותה הקערית וחיכתה לאישור לשתות ממנה. "מזמן לא השתמשנו בקערה, הא כלבונת?" הוא חייך, "שתי". השפחה אז נטתה קדימה והתכופפה אל עבר הקערית, לוגמת ממנה מים צוננים. משסיימה שבה לתנוחת המוצא שלה.
האדון שב לצפות בטלוויזיה כששפחתו לידו, בעוד הוא ממשיך ללטף את שיערה בהנאה. השקט בישר את הבאות, והשפחה ידעה כי היום צפוי לה סשן מפתיע במיוחד לציון המפגש המחודש בין השניים.
היא ניעורה מחלומותיה כשדפיקה בדלת נשמעה, ואדונה ציווה עליה ללכת ולפתוח את הדלת.
בשקט היא חייכה אליו וניגשה לדלת. דרך העינית ראתה אישה יפהפייה ומבוגרת ממנה, ופתחה לה את הדלת. "שלום" האישה הזרה נכנסה מיד לדירה, מעבירה מבט חודר בנערה הערומה והמבוישת בעת שניגשה לאדון, נשקה לו קלות על הלחי והתיישבה על הספה הפנויה לצידו.
השפחה התעשתה וניגשה חזרה למקומה, אולם תוקנה על ידי אדונה כשזה תפס אותה בידה והובילה לשבת ליד האישה - על הספה. "היום יקירה את תקבלי טיפול מיוחד במינו" הוא אמר, ממתיק סוד בחיוכו בעוד הוא ליטף את לחיה. "אדוני" הנערה פצתה את פיה לדבר "אני מבולבלת".
האישה הזרה הביטה בנערה וחייכה. "תרשי לי להסביר לך, כלבונת" היא לפתע אמרה "האדון הצעיר שלך ואני חברים טובים והוא בטובו הואיל ליידע אותי על אחת מהפנטזיות שלך בכדי שנגשים אותה יחדיו" האישה הוציאה סטראפון מתיק הצד הגדול שהביאה עמה וליטפה אותו ברוך "וזה, כלבה, אמור לספק לך רמז טוב מאד לסשן היום". הנערה הסמיקה והביטה באדונה מבולבלת עוד יותר.
"מעכשיו אני לא רוצה לשמוע מילה כלבונת, את יודעת את מילת הביטחון שלך ואם תרגישי צורך זו תהיה המילה היחידה שתצא מפיך לשארית הערב".
ליבה החל פועם בחוזקה בחזה, היא חשה כאילו ועוד שניה היא עלולה להתפוצץ. ההתרגשות שאחזה בה כאילו איימה לכלות את גופה תוך זמן קצר.

"תשכבי על הספה" האישה ציוותה. משעשתה זאת האישה פיסקה את רגליה של הנערה והעבירה ציפורן מטופחת על קצה דגדגנה ובדקה את הרטיבות המתגברת שלה. "יש לך כלבה מיוחמת, יקירי, זו כנראה עונת האביב" היא צחקה יחד עם האדון.
האדון התפשט במושבו וקרא לכלבתו לבוא ולמצוץ לו. הנערה ניגשה בשקט לעבודתה וחבקה את הזין בשפתיה, יורדת ועולה מטה-מעלה בקצב אחיד כשלפתע האישה אחזה בישבנה והרימה אותו כך שהנערה נמצאה בתנוחה אופקית כשפיה וישבנה בקו אחיד, ופיסקה את לחי ישבנה מלטפת אותם ושורטת אותם. הנערה גנחה בחוזקה כשהזין עוד בפיה, מעבירה רטט עדין ומענגת את אדונה.
"המ, זה חדש" קבע האדון "אמרתי לשתוק". עיניה של הנערה החלו דומעות, הן מעונג והן מחנק כשהאדון אחז בראשה והחניק אותה להנאתו.
האישה הזרה החלה מורחת חומר קריר בחריץ הורדרד של הנערה, מפסקת באצבעה את חור הישבן שלה ומורחת מהחומר בפנים. מחשבותיה של השפחה התרוצצו במוחה, כשהאדרנלין גואה בקרביה. המחשבות הסיטו אותה מאדונה, אך זה הזכיר לה את שצוותה במשיכת שיער עדינה. בעוד היא ממשיכה למצוץ לו, תוך כדי שהיא מנסה לדמיין את שקורה מאחוריה היא שמעה את רעש רצועות הסטרפאון ותשומת ליבה הוסבה לאישה. "יקירתי, קחי נשימה ארוכה…" האישה אמרה, מביטה בעיניו של האדון כאומרת לו "אל תדאג, היא תהיה בסדר" - וחדרה בעדינות לחור התחת הזעיר והלא מורגל של השפחה. לאט לאט התהליך הגיע לסיומו, בעוד השפחה מתפתלת מעונג וכאב יחד תוך כדי שהיא ממשיכה למצוץ לאדונה ומשתדלת שלא להוציא הגה מפיה. "הכל בסדר?" האישה שאלה את האדון, מתעלמת מאיזו תשובה שהשפחה רצתה לענות ובמילא לא יכלה. המבט של האדון אישר שהכל בסדר, והאישה החלה חודרת ויוצאת מהשפחה לאט, מרגילה אותה לתחושה המשונה שבאחוריה. האדון ליטף בחום את שיערה תוך כדי שזו מוצצת לו ומביאה אותו לגמירה, מסמן לה להיות מרוכזת ובכל זאת לשים לב לישבן שלה. זרם חם ניגר מפיה תוך דקה, תוך כדי שהיא משתדלת לבלוע כל טיפה ובכל זאת לא לגנוח מעונג שהחל עוטף אותה מחדירת הסטרפאון.
מסיימה הניח את ראשה בזהירות על ברכיו, מלטף את שפחתו בעוד זו מקבלת את האישה הזרה באחוריה. האישה פסקה פתאום, הגישה אצבע לערוותה של השפחה וחדרה בעדינות. "היא נוטפת לך, יקירי". האדון חייך בסיפוק והורה לאישה להפסיק ולשפחתו לעלות על הספה כך שתתיישב על הסטרפאון בעוד האישה תחתיה, כך שיוכל לזיין אותה כמו שצריך. לאחר שחדרה האישה שוב לחור התחת של השפחה האדון חדר מיד לכוס שלה, ושניהם החלו חודרים לשפחה אחד אחרי השניה בקצב מושלם, מותירים את השפחה חסרת אונים, מושפלת, ויותר מכל מדושנת עונג ומבולבלת מהמצב בו היא נמצאת.
השפחה הביטה בעיניי אדונה כמבקשת רשות לגמור, או לפחות לדבר… "כן שפחה?" "אדוני, אני…" היא גנחה בקול "אפשר בבקשה לגמור? אני מתחננת". האדון נשק לה בתובענות והורה לה לגמור. הנערה התפתלה ורעדה בעוד הסטרפאון נשלף מתוכה בזהירות, וקרסה על הספה מתנשפת.
האדון והאישה קמו מהספה והביטו בנערה בעונג. "יש לך שפחה מקסימה יקירי" אמרה האישה בעוד היא אורזת את חפציה ומסתובבת לכיוון הדלת, לצאת. "תודה" אמר האדון, והוציא את זו החוצה מהדירה, נושק ללחיה לאות תודה. משיצאה ניגש לשפחתו והחל נושק לה וממולל את פטמותיה הזקורות באצבעות יד ימין, חודר לחוריה באצבעות יד שמאל, ומגיש לה את נוזליה לינוק מהן. השפחה התענגה על כך, מוצצת אצבע-אצבע ומחככת את עצמה בגופו של אדונה. האדון קם בפתאומיות, הגיש לה מגבת והורה לה להתקלח. לאחר שסיימה חיכו לה בגדיה ליד הדלת.
סימן זה היה ברור לה, להתלבש וללכת. היא התלבשה במהירות, ויצאה מהדירה.

ליד הדלת חיכה לאדון פתק קטן. "תודה אדוני, אהובי, על שהגשמת לי את הפנטזיה שלי. אני אוקיר לך תודה על כך כל חיי"...