ללא שם

בליקוק של פי הטבעת
בחיבור בין פה, לבין שם
הקפלים שם עדינים
יש תנועות עדינות, התכווצויות
משהו מאוד נוגע ללב
קצה של מעגל
חיבור.

יש משהו הכי משפיל בעולם
בלבישה של באט פלאג
כי אני כה חסומה
כי זה סוד
משהו שרק אני ואת יודעות
כשאנחנו יוצאות לבילוי

וכל כך לוחץ לי.

יש משהו מפחיד
בחוסר הוודאות.

בכל מה שאני עוד לא יודעת
ורק מדמיינת
את הקו שנחצה יחד
את דפיקות הלב.

אני שוקעת
אני זולה
אני שבוייה בתשוקותיי
מגורה ונרתעת
נבוכה

שלך.

אני אוהבת לחוש, להרגיש בכל חושיי.
אני מריחה, לכל אחד יש ריח משלו, נושמת בכל כוחי.
אם הוא שעיר, אני נצמדת לשיער שלו בשפתיי.
אני נותנת נשיקה לקצה של הזין, עוטפת עם השפתיים את הכיפה וזזה בתנועות קטנות קדימה ואחורה, כשרק הכיפה משפשפת את שפתיי.
הלשון נוגעת בחור של קצה הזין, ואני שמחה אם יש שם טיפה קטנה.
אני אוהבת ללקק את הזין מלמעלה למטה, וההיפך, להרגיש אותו עגול על הלשון שלי.
לגעת בו עם האף, ואפילו עם העיניים ולנשום את הריח של הבסיס.
אני סוגדת לזיין.
אוהבת ללקק בעדינות את הביצים, בלי ללחוץ.
לחזור לכיפה ולנסות להחדיר כל פעם יותר.
עד שנוגע בי בפנים ויש תחושה של הקאה.
ואז אני חוזרת לליקוקים.
ואוהבת לחוות בכל חושי.
גם שם, מאחור, אני מלקקת
ומרחיבה עם הידיים, חושפת את החור העדין
ומנשקת
ודוחפת את האף ומריחה, וחושבת, אני זנותית?

וחוזרת ללקק את הזין. בתנועה ארוכה והמון נשיקות קטנות.
לאט לאט אני מגבירה את הקצב.
אני אוהבת לשמוע אותו.
לכל גבר יש קול משלו... וטעם משלו. וריח משלו.

אני משלבת תנועות ידיים עם מציצה עדינה
ליטוף של הביצים
נגיעה בחור האחורי
והמון המון המון נשיקות.

היא אוהבת שאני עושה ככה
ושאני מלאה בזרע
נתנשק

והזרע יתייבש עלי כשארדם.

היא יודעת שאני חולת ניקיון.
ניקיון גופני, הכוונה.
היא יודעת שאני מתקלחת אחרי כל פעם שאני בשירותים.
אני לא מסוגלת לסבול את המחשבה שהישבן שלי מלוכלך אחרי שעשיתי בשירותים.
ככה אני.
אבל סקס אנאלי הוא לא כל כך נקי.
בכל זאת, אי אפשר להגיע לניקיון מוחלט.
במיוחד אחרי שהפלאג היה בפנים כל כך הרבה זמן.
היום היא החליטה להעביר אותי את הגבול הזה.
תמיד אני רצה למקלחת מיד אחרי שאני מוציאה את הפלאג.
היום היא מתחילה ללטף אותי.
אני מתחרמנת.
היא מתבוננת בעיניים שלי בזמן שהיא מלטפת אותי. היא יודעת בדיוק מתי אני קרובה.
ואז היא מפסיקה
אני שולחת ידיים ומתחילה ללטף והיא מרחיקה בעדינות.
ממשיכה ללטף
מכוונת את הידיים שלי לטוסיק שלי
ואני מלטפת סביב הפלאג.
ביד השניה היא מתחילה להוציא אותו.
אני לוחשת "רוצה למקלחת"
והיא לא עונה, רק מתעסקת בי
הרגליים שלי מפוסקות
והפלאג כבר בחוץ
על השולחן
היא לא מפסיקה, ורק מכוונת את היד שלי לשם
למקום המלוכלך
נושמת נשימות ארוכות וקצרות, ונוגעת עם קצה האצבע
כל הגוף שלי רועד
והיא לוקחת את האצבע ושמה על השפתיים שלי. אני מלקקת
מוזר, לא מסריח אבל טעם מוזר, מין חמימות.
אני מרגישה זנותית ומלוכלכת.
והיא ממשיכה, היד שלי שוב שם, מאחור, האצבע חודרת טיפה
ושוב היא מובילה את האצבע לפנים שלי
אל האף שלי
ואני מריחה ומיד מלקקת
את הריח החום

עד שאני נקייה
ואין ריח יותר

ואז אני גומרת.

על השולחן הוא מונח
מחכה לי

ואני יודעת שאת הכנת לי אותו
ומה את רוצה

כולי מלוכלכת אחרי יום עבודה
מסריחה

אבל אסור לי להתקלח
פשוט אסור

את עומדת שם ומתבוננת
איך אני מניחה את התיק

מסירה את הבגדים
ומחדירה

את הבאט פלאג לפה שלי
מרטיבה אותו

מלקקת אותו בתאווה עם לשון ארוכה
ואת מתבוננת בשתיקה

ואז אני מתכופפת קצת
משחררת

את הישבן שלי נושמת עמוק
ומחדירה את הקצה לתוכי

וכואב לי נורא
נושמת עמוק

לא היה חומר סיכה על השולחן
אז את לא מרשה

משחררת עוד ומשחררת עוד ושורף לי
אבל מחדירה

והחלק העבה נכנס פנימה ונעלם
וכאב חזק

פתאום כבר לא שורף לי

אבל לוחץ לי נורא
גם בפנים וגם בחוץ

ואני מזדקפת
ניגשת אלייך

והפלאג מזיין אותי מאחור בזמן שאני הולכת

אני עומדת לידך ואת נותנת לי נשיקה



וכולי פיק ברכיים



אני פוחדת נורא

בלי טיפה של רגש
את מעסה את הכוס שלי,
נוגעת לא נוגעת בדגדגן שלי.
אני פרוסה חשופה לפנייך.
אסור לי לגמור.
יותר נכון לומר, אני חייבת לומר לך לפני שאני גומרת.
כדי שתדעי להפסיק לעסות אותי לפני שאני גומרת.

אני בוכה
אבל את לא מפסיקה לעסות אותי
ואני חייבת לומר.
אז אני לוחשת
"אני עומדת לגמור"
ואת מתבוננת בי ומפסיקה.
מתבוננת בי ומחייכת.

דמעות זולגות מעיני,
את שוב מתחילה לעסות אותי.
בלי טיפה של רגש.

אחרי שעה אני כבר מיבבת מתסכול
תתני לי לרדת לך
תגמרי בין השפתיים שלי
תגמרי תחת הלשון שלי

תחבקי אותי ותלטפי את שיערי
ואמשיך לבכות,
ונלך לישון ביחד.
הריח שלך על פני
וכולי בוערת מתשוקה ומתסכול.

מאחורי הגב, זאת אומרת.
כך כל היום.
אני הולכת חופשי, לאן שאני רוצה, בבית, זאת אומרת.
אבל הידים שלי קשורות מאחורי הגב.
קצת קשה להתנהל ככה.
קשה לאכול, ואני רעבה.
עכשיו ערב.
האוכל מסודר על השולחן, רק לשבת, להתכופף ולאכול מהצלחת.
קשה לאכול עם ידים קשורות מאחורי הגב.
אני מתלכלכת, הפנים, אפילו השיער מלוכלך לי.
נכנס לתוך הצלחת.
מזל שאני יכולה לשתות בקש.
את מתבוננת בי, מחייכת.
אני מחייכת חיוך עגמומי.
מנסה לקחת בשיניים את חתיכות הבשר.
מלקקת את הרוטב.
מנסה למצוץ את הפירה.
כולי מטונפת.
אני לא מבקשת ממך לנקות אותי, זה משפיל מדי.
בעצם, אני לא יודעת מה יותר משפיל.
אבל אני לא מבקשת.
רוצה ללכת לשירותים, אבל לא יכולה.
בעצם כן יכולה.
בעצם כן.
תסלחו לי.

אחר כך יבוא ריטואל הניקיון.

וכבר לא אהיה מושפלת.

יושבת ערומה על הכסא בפינת האוכל. כבר שעה אנחנו יושבות כך ואת לא אומרת לי מילה.
את לא נוגעת בי. שתי ידיי על השולחן, אסור לי לזוז, ואני ממתינה.
פעמון הדלת מצלצל. את מזיזה את ראשך שמאלה, ומתיזה אותו ימינה, לכיוון הדלת.
אני קמה, פותחת את המנעול, מתרחקת מהדלת.
מושיטה יד קדימה ופותחת את הדלת לרווחה, כשאני עומדת ערומה בדיוק מולה.
מישירה מבט קדימה.
כך לימדת אותי וכך בדיוק אני עושה.
ארבעה גברים לא מוכרים נכנסים פנימה.
שנים מהם מחזיקים בידיי ומוליכים אותי אל המיטה.
אני שוכבת על הגב וארבעת הגברים מחזיקים אותי פרוסה לצדדים.
בידך מקל ארוך, בקצהו פיסת עור ארוכה וצרה.
מלטפת מפי הטבעת לכוס ולדגדגן ומיד אחר כך מכה חזקה ישירות על הדגדגן.
את חוזרת על זה שוב, לאט.
אני מתפתלת, אולם ארבעת הגברים מחזיקים אותי שלא אזוז.
שוב לטיפה, ושוב מכה, ושוב מתפתלת, אולם עיניי קבועות בך.
ושוב, הפעם הרבה יותר לאט.
את לא מפסיקה.
דמעות בעיניי.
אולם אני לא מפסיקה להתבונן בך.
את דוחפת את המקל לכוס שלי, מוציאה, ומעבירה את פיסת העור הרטובה על כל פניי.
את דוחפת את המקל לכוס שלי, מוציאה, ומעבירה על שתי פטמותיי.
ושוב מלטפת מפי הטבעת לכוס ולדגדגן ומכה חזקה.
אני בוכה.
אך את לא מפסיקה.
את לא נוגעת בי אפילו נגיעה קלה, רק עם מקל ארוך.
לטיפה ומכה.
אני חסרת אונים, אני עייפה, אולם את לא מפסיקה. אני בוכה.

כי הייתי ילדה רעה.