בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא שם

לפני 16 שנים. 13 בנובמבר 2008 בשעה 6:33

שכבנו זו לצד זו על שפת הים, ופתאום היא שאלה אותי אם אני רוצה מסאג', כזה בכתפיים ובצוואר. ואמרתי שכן, זה היה על חוף הבונים, בחלק השקט, היו עוד אנשים אבל די רחוק מאיתנו, ובכלל, זה די מקובל שם. ואמרה לי לשכב על הגב, וישבה ועלי ותפסה את הצוואר שלי בשתי ידיה, מלמטה וליטפה, ואת השכמות והתבוננה בעיניי, ואז אמרה שהיא צריכה לעשות פיפי והיא רוצה לעשות את זה כאן ועכשיו ועלי ואמרתי שאני מאוד מבקשת שלא, והיא אמרה שזה לא נתון לוויכוח, ובכלל, מה אני מתערבת.
ואז ראיתי אותה מתרככת, ובגד הים שלה נרטב פתאום, וטיפות חמות החלו נוזלות על הבטן ועל החזה שלי והיא אמרה לי לגעת ונגעתי בבטן הרטובה שלי והיא גמרה לעשות ונרעדה והמשיכה לעשות לי את המסאג' ואז נכנסנו יחד למים.
ומאז כשאנחנו לבד אני מבקשת ממנה, תעשי עלי, תעמדי מעלי, על הפנים שלי ואני רוצה את הטיפות החמות מטפטפות ממך עלי ...
כשאנחנו בחוף בין המון אנשים היא משקה אותי המון מים והיא לא מרשה לי להיכנס למים עד שהיא לא רואה שעשיתי פיפי בבגד הים, שהטיפות נוזלות ממני...החוטיני כמעט לא סופג ואני משתדלת לעשות לאט, שלא יראו את הזרם, רק טיפות איטיות נוזלות ממני ומרטיבות את החול ...
סתם זיכרון, יום נפלא.

לפני 16 שנים. 6 בנובמבר 2008 בשעה 6:35

תלויה מצווארי בשרוך ארוך בדירה מלאה גברים, מסיבה, יין, אלכוהול, מוזיקה.

לסימן אני מסירה את הכרית ומניחה אותה על הרצפה. ליד אחד הגברים, ועומדת על הברכיים, ברכיי מונחות על הכרית, איברו הזקור מול פי, ואני מנשקת את הקצה, מלקקת את כל האורך ומתחילה למצוץ מציצות ארוכות ואיטיות, עד הביצים שלו, עד הגרון שלי, עד אחרי הגרון, איברו מתחכך בחכי, ואני עוטפת בלשוני. ידי עוטפות את הביצים, אצבע בפי, מלקקת ואני מתחילה ללטף את פי הטבעת שלו בתנועות איטיות, בסיבובים תוך כדי מציצה בלתי פוסקת, ומחדירה מעט את האצבע כשאני רואה שהוא מוכן, אני מתבוננת מעלה ורואה את עיניו, מרגישה מתי הוא מוכן וכשהוא מוכן אני מגבירה את הקצב ובלי הפסקה עד שהוא גומר. וכשהוא גומר אני לוקחת את הזרע ומורחת על פני, על צווארי, על אוזני, על חזי. אני מלקקת את הזין שלו ומנקה אותו ומלקקת את האצבע שלי ומנקה אותה מפי הטבעת שלו ואני תולה חזרה את הכרית על הצוואר וממשיכה ללכת במסיבה.

ואני ערומה, יותר ערומה מכל מה שאפשר להיות, חשופה, כולי מגולחת למשעי, ובטוסיק שלי תקוע באט פלאג עם זנב ארוך, ועל צווארי קולר דק ועדין, ואני ממשיכה ללכת במסיבה ומחכה לסימן.

וכך אני עוברת גבר גבר במסיבה, כך אני עוברת ומוצצת את כולם, וכולי מרוחה בזרע, כל פני, כל שיערי גם ואני רוצה רק עוד ועוד, רוצה לעבור את כל הגברים, רוצה שחלקם יגמרו עלי גם פעם שנייה, ושלישית.

תוך כדי המציצות את מגיעה אלי ומלטפת.

בין המציצות את מניחה אותי על ברכייך ומכה אותי בטוסיק, מכות יבשות, מכה את הפלאג התקוע בתוכי ואשר ננעץ בתוכי עוד יותר.

אני עייפה.

וכשכולם הולכים, את קושרת אותי. את מלבישה לי את הפרפר, מניחה אותו על הדגדגן שלי אבל לא מפעילה, הוא רק מונח שם. וכולי מלאה בזרע ואני מנסה להירדם, מנסה לישון, מתקפלת וזזה, מרגישה את כל גופי רועד מתשוקה. אני מנסה לשפשף את הפרפר כדי ליצור גירוי אבל לא מצליחה ...

את נכנסת לחדר אומרת לי לילה טוב, ומלטפת אותי, ואני מתחילה לבכות, ואת מתחילה לאונן לי. בגסות, בחוזק, את מעבירה אותי ואני גומרת. ואת ממשיכה לאונן לי כשאני כל כך רגישה, עד שאני לא יכולה יותר לסבול את הגירוי וגומרת שוב, ואז את מכסה אותי ונושקת לי על העיניים ואני מתפתלת, ואת מלטפת את השיער שלי בעדינות, ואני עוצמת עיניים, ואת מלטפת באיטיות, ואני נושמת נשימות איטיות ועמוקות, עד שאני נרדמת.

לפני 16 שנים. 20 באוקטובר 2008 בשעה 7:01

אני יושבת.

ומרגישה אותך קרוב, לידי. ידי בצידי גופי, ואני יושבת זקופה ומחכה כמו שלימדת אותי. הנשימה שלך קרובה אלי ואני פוערת את פי, כל כך רוצה, כל כך מצפה וגופי רועד.

אבל אין כמעט תנועה בחדר.

וכשאת מנשקת אותי, זרם חשמלי עובר בי.

אני פוערת את פי, מנסה להחזיר נשיקה אבל את מתרחקת ממני. ושוב נשימתך קרובה, ואני מנסה להתקרב, מנסה לנשק שוב, רוצה להרגיש אותך, אבל בכל פעם שאני מתקרבת את מתרחקת.

וידייך על שדי, חופנות את שתי הגבעות הקטנות בו זמנית אבל בלי לגעת בפטמות. נוגעות ולא נוגעות.

אני נטרפת.

וידייך עוברות על כל גופי, ונשימתך כה קרובה, ואני כמהה לנשיקה, לחיבוק.

את אוחזקת את צווארי בשתי ידייך ופיך שוב קרוב אלי.

את מתרחקת לרגע ואז חוזרת, ואני מרגישה את העור הרך עוטף את צווארי, מרגישה את הקולר העבה ואת מהדקת. ואני מרגישה מוחזקת.

והאצבע שלך עוברת על חזי, מסרטטת כל מיני קווים.

ונוגעת בפנים שלי, ואני שולחת לשון ומלקקת.

הצוואר שלי מקובע.

את משחקת בי.

האצבע שלך עוברת בין השפתיים החיצוניות שלי לבין הירכיים, מדי פעם מפרידה בין השפתיים, אבל לא נוגעת בדגדגן. אני רטובה. לעיתים את מעבירה את האצבע שלך על הפנים שלי, מתחת לעיניים, מתחת לאף ואני מריחה את עצמי.

את מלטפת את ירכיי, ואני מפסקת אותן קצת.

ואז אני מרגישה, את האצבעות שלך נוגעות בי שם, בין השפתיים, מלטפות וכולי רטובה.

את מתרחקת ממני, ואני שומעת מוזיקה שקטה.

ואת חוזרת, ואני שומעת קול שקשוק ואביזרים.

והיד שלך שוב בין רגליי, מרחיבה ומלטפת.

כיף לי כשאת מטפלת בי ...

משהו קר מול הפנים שלי, ואני שולחת לשון ומלקקת כדורים גדולים ממתכת.
הכדורים עוברים על פני הגוף שלי, נוגעים בחזה, בטבור.
ואני מרגישה אותם שם למטה, מלטפים את השפתיים שלי, נוגעים בדגדגן.

אני יורדת בכורסא ומפסקת ומפסקת...

ומרגישה את הכדורים חודרים אלי וממלאים אותי.
ואני מכווצת ומחזיקה.

כולי מלוטפת

לפני 16 שנים. 20 באוקטובר 2008 בשעה 0:15

בהכנה, בהסרת השיער ...
בניקוי פי הטבעת, בשימון
לבישת הקולר
אני רוצה למצוץ זין
עמוק
רוצה ללקק ולפנק כוס
רוצה לעשות את כל זה כשאני מושפלת
כשאני נמוכה
כשאני מתנהגת בצורה זנותית
וזולה
כשכואב לי ואני מגורה
ואני מתחננת לחדירה
ואנשים מתבוננים
ואני מתביישת נורא.

לפני 16 שנים. 10 באוקטובר 2008 בשעה 7:37

בלי שותפים, בלי שותפות, רק שתינו. הבית מואר באור חלש, נקי ומבריק ונרות דולקים בכל פינה. ניקיתי אותו במשך היום, הברקתי את כל הפינות, שאבתי, ניקיתי אבק, שטפתי והברקתי. באוויר ריח עדין של ניקיון. אנחנו הולכות בדירה יד ביד ואת בודקת.

יותר משנתיים אנו חיות יחד ואני כבר יודעת איך את אוהבת ואני מנקה את הבית באהבה. כמו שאת אוהבת. הדלתות נקיות מכל הכיוונים, כל החריצים והפינות, וגם מלמעלה, אין אף טיפה של אבק או ליכלוך. אני יודעת, כי אני עוברת עם שרפרף קטן בכל הבית ומעבירה סמרטוט רטוב בכל פינה אליה אני מגיעה, גם אם היא נמצאת ליד התיקרה. כי אני יודעת שאת אוהבת לבדוק, את אוהבת לעבור יחד איתי בדירה ולעלות על אותו שרפרף, ואת מעבירה אצבע ומתבוננת. ואני יודעת שנקי, כי אני זוכרת את כל הפעמים הקודמות בהן לא היה נקי, וכיום, אני יודעת שאחרי שתעבירי את האצבע ותשימי מול הפנים שלי, אני יכולה ללקק אותה ולמצוץ אותה עד הסוף בלי לחשוש.

אנחנו נכנסות למקלחת. כל האביזרים מבריקים, כי את מקפידה שם במיוחד. האמבטיה מכל הכיוונים, הכיור, נקיים ואין אפילו שריד של לכלוך בחור של הביוב, שם אני עוברת מספר פעמים עם מברשת שיניים משומשת קטנה. החלון של האמבטיה נקי מכל הכיוונים, ארון האמבטיה והריצפה.

אפילו את המנורות אני מנקה מסביב ומעל, וכשאת עולה על השרפרף ומעבירה אצבע על מתקן המגבות מלמעלה, אני יודעת שהיא נקיה וכשאת שמה את האצבע מול הפנים שלי אני נותנת לה נשיקה, מלקקת אותה ואז מוצצת בעדינות, כמו שלימדת אותי בהתחלה. ואת אומרת יופי תמר, יופי, ומחייכת.

לפני שאנחנו מתקרבות לשירותים, אני יורדת לריצפה ועומדת על ארבע, כמו שלימדת אותי. את פותחת את הדלת ואני נכנסת לשירותים בהליכה על ארבע, הראש שלי בגובה האסלה, מחכה. אני זוכרת איך הברקתי בשירותים כל פינה ופינה ואיך עברתי על הריצפה, גם מאחורי האסלה עם מיליון מטליות, איך הברקתי את פנים האסלה עם אקונומיקה, ואחר כך עם חול, ואחר כך עם סבון רגיל, ואחר כך עם סבון ריחני, ואחר כך עברתי שוב מיליון פעמים מבפנים ומבחוץ. אני זוכרת. אני מרימה ראש ומתבוננת בך, ואת אומרת "תתחילי חומד" ואני מתחילה, עוברת עם הלשון שלי כמו שלימדת אותי, בהתחלה מאחורי האסלה, על הריצפה, ואחר כך עוברת על האסלה עצמה וכשאת מורידה את המושב אני מלקקת גם אותו, מלמעלה ומלמטה וכמו שלימדת אותי, אחרי שאני מסיימת אני מרימה מבט אלייך, ואת מסמנת לי לעמוד. אני עומדת ומלקקת גם את הידית של הניאגרה ואת המיכל מכל הכיוונים וכשאני מסיימת את נושקת לי ואנחנו ממשיכות ללכת בדירה.

אני יודעת שכל הפינות בסלון, במטבח, בחדר השינה פשוט מבריקות כאילו אין אבק בעולם, כאילו מעולם לא נשפך כלום כאילו לא גר כאן איש או אישה. וכל המדפים נקיים מאבק וכל החפצים ...

ואני נקייה, כמו שלא יכולה להיות אישה נקיה יותר. כי אני מנקה את הדירה מהבוקר, מהרגע בו קמתי מהמיטה ועד שחזרת מהעבודה. כי תוך כדי הניקיון אני עושה הפסקות וכל הפסקה אני שמה בתוכי את החומר שנתת לי ואחרי כמה דקות מתרוקנת ואחרי הניקיון אני עושה מקלחת ארוכה ומסבנת גם שם עם הסבון העדין שנתת לי, וכולי ריחנית. ובמהלך המקלחת אני שוב מקפידה ומסירה הכל כמו שאת אוהבת, והשיער שלי כמו שאת אוהבת ואיפור עדין על הפנים כמו שאת אוהבת, ולובשת את אותו מכנסון וסטפרלס והסנדלים הגבוהים.

את מחייכת אלי ואני נמסה. אני גאה, ואת מעבירה יד על הצוואר שלי ונושקת על לחיי. ואנו יושבות לשולחן, ואני מגישה את המרק שהכנתי לשתינו ואוכלות בשתיקה.

כשאני מסיימת, אני מתבוננת בך ואת אומרת כן, את יכולה להתחיל. אני יורדת אל מתחת לשולחן ועומדת על ארבע ואת מרימה את השימלה, אני מסירה את התחתון שלך והריח שלך מכה בפנים שלי ואני שולחת לשון ארוכה ומעבירה על השפתיים שלך מלמטה עד למעלה, ואז נוגעת בדגדגן שלך בעדינות. יש לך ריח חריף אחרי יום עבודה מחוץ לבית ואני ממשיכה, סופגת באהבה ומעבירה את הלשון בדיוק כמו שאת אוהבת, בדיוק איך שלימדת אותי עם עצירות במקומות הנכונים עם מעברים ארוכים וסיבובים והרגליים שלך נסגרות על הראש שלי ואת מחזיקה אותו ואני ממשיכה וממשיכה וממשיכה ... ואז את יורדת עוד יותר, ואני שולחת לשון עוד יותר ארוכה ומלקקת גם שם, גם בחור המהודק ונושקת ומעבירה שם לשון מיליון פעמים כי כך את אוהבת, כי כך אני יודעת שאת רוצה, ואת מלטפת את ראשי.

בזמן שאת מתקלחת אני מפנה את השולחן, מבריקה שוב את הכיור. ואז הולכת לסלון, מתפשטת לגמרי, לוקחת מהשולחן את כיסוי העיניים ושמה על עצמי ויושבת.







לפני 16 שנים. 26 בספטמבר 2008 בשעה 23:49

תמר?
מה
תעמדי זקופה.
אני עומדת
לא, את לא עומדת. הצוואר נוטה שלך נוטה קדימה והראש שלך מוטה אחורה, זה מגעיל.
אני מנסה
לא, את לא מנסה. תרימי את הצוואר, תיישרי את הראש. תהיי גאה.
אני נורא משתדלת
תשכחי הכל עכשיו, את זקופה ולא משנה מה.
כן
תזכרי.
כן
לא משנה מה.
כן

היא הולכת סביבי ועיני עוקבות אחריה.

תמר?
מה
מבט קדימה. ורק קדימה.
כן
לא משנה מה.
כן

אני מרגישה את ידה על עורפי ונרעדת. אני כמהה למגע.

והיד יורדת למטה כל כך לאט.

ואני מישירה מבט.

והיד שלה על הפנים שלי פתאום ואני יודעת שזה יגיע

וזה מגיע, מכה חזקה על הישבן ואחריה עוד אחת ועוד אחת.

תמר?
מה
תעמדי זקופה.
אני עומדת
ממש לא.

ידה שוב על עורפי, ושוב מלטפת
ויודרת למטה.
האצבע שלה נוגעת שם, ושם, ושם ואני נרעדת.

ונשארת שם.

את לא זקופה.
אני כן

ושוב מכה חזקה על הישבן. ואני מתאמצת להחזיק, כל כך רוצה לרצות.

את חייבת להיות זקופה תמיד.
ואני זוכרת

וכל תנועה מאז שלי, שלה










לפני 16 שנים. 22 בספטמבר 2008 בשעה 5:46

בהקפדה שלך על הפרטים הקטנים, בדרך בה את מטפלת בי.
אני זוכרת את עצמי שוכבת על הרצפה הקרה ואת יושבת על הכרית לצידי. אני ערומה ואת מעבירה יד על ירכיי, צובטת אותי. מלטפת את שיער הערווה המסתלסל שלי, מושכת ומכאיבה לי.
ומלטפת.
המספריים גוזרות, ואת מסיטה את השיער לריצפה. ראשי צמוד לריצפה, ואסור לי לראות.
קר לי.
את מלטפת וגוזרת.
וטובלת את היד בגיגית, ואני מרגישה מים קרים עלי, מהולים בסבון.
את עושה הכל לאט לאט.
ואני מרגישה את הסכין מלטפת אותי. ואחריה ידך המלטפת.
וזה נמשך שעות, כך לפחות אני מרגישה.
את הופכת אותי על הבטן ואני צמודה לרצפה, לחי קר.
החזה שלי מחוץ ואת מתעסקת.
אני זוכרת איך מרחת גם שם, ושיחקת בעדינות עם האצבע והתחלת ללטף עם הסכין.
כשדחפת את האצבע לחור, כדי לעשות בעדינות מסביב, גנחתי וזזתי לצדדים.
ואמרת ששש..... וקצת פחדתי.
וקמתי, וניקיתי את הרצפה משאריות השיער והמים והסבון.
וכולי הייתי חלקה. כמו שלא הייתי אף פעם.
הלכנו יחד לראי וראינו נערה טרום התבגרות. עם חזה קטן.
וחשבתי, כמה שאני חשופה.
ומעולם לא ראיתי ככה את איבר המין שלי.
והתביישתי.

הרגשתי נורא חשופה.

אמרת לי שככה את אוהבת.
אמרת לי שככה את רוצה אותי תמיד.

כשהושטתי יד לגעת, הסטת אותה ואמרת שאסור. הלכת לארון והוצאת חבל עבה סרוג מצמר צבעוני עדין. וליפפת סביב מותני, ואת הקצה העברת בין רגליי, בין שפתיי, לאורך החריץ שלי וקשרת מאחור.

הלכנו יחד לארון הבגדים.
לקחת את כל הלבנים שלי ושמת בשקית. וקשרת. ושמת על מדף גבוה.

ונתת לי מכנסון חדש.

ואמרת לי שככה את אוהבת.

בכיתי.

אמרת לי שאני אתרגל.
ושתמיד תמיד אזכור, שככה את אוהבת. וככה את רוצה. וככה אני אהיה.

וזה בכלל לא נתון לויכוח.

נישקת לי וליטפת אותי מבעד למכנס, ויצאנו לבית הקפה.

והחוט נורא מציק לי, ואת מלטפת.


אותי.






לפני 16 שנים. 16 בספטמבר 2008 בשעה 6:37

מתה, ממש מתה לנשיקות שלך
אבל את שוכבת על המיטה
ואני למרגלות המיטה
כורעת
אסור לראשי לעבור את המפשעה שלך
מלקקת את כפות רגלייך
מלקקת את ירכייך
שואפת את הריח המתוק שלך, מתקרבת לכוס
מנשקת
את מלטפת את ראשי
אתם מתחבקים
ואסור לי לראות
רק מלמטה
רק למפשעות של שניכם
אני למרגלות המיטה
את מסיטה את הראש שלי הצידה, והוא חודר אלייך
אני מלטפת את רגליו
מפסקת את לחיי הטוסיק שלו
מלקקת את החריץ, את החור
בזמן שהוא מזיין אותך
מתה לנשיקה שלך
הוא גומר בתוכך
ואני מלקקת אותו ומנקה אותך
כולי מלאה בזרע שלו
ממשיכה ללקק את הכוס שלך
ואתם מתחבקים ומתנשקים
אתם נרדמים
ואני שוכבת על השטיח למרגלות המיטה ומנסה לישון

בבוקר אמצוץ לו
אמצוץ לך
ושוב תזדיינו

רואה אתכם מלמטה
מלאה בזרע ובמיץ

תעמדו מחובקים
ואני אנקה את הזיין שלו כורעת לרגליו

ותצאו מהחדר

ואני אשכב על השטיח מלאה מחשבות

לפני 16 שנים. 10 בספטמבר 2008 בשעה 6:05

כבר מהבוקר, כשהשארת אותי לבד בביד, כשידיי קשורות מאחור. כל הארונות סגורים, כל הצנצנות נעולות, המטבח מסודר בקפידה. ועל הרצפה קערה גדולה של סלט מלאה במי ברז. אני הולכת בבית ומדי פעם כורעת, מושיטה ראש לקערה ולוגמת קצת. אבל אני רעבה. אין אוכל, ואין לי אפשרות לאכול, והדלת נעולה. ואני יודעת שאסור.

לפני שיצאת וקשרת אותי, התקלחתי, כמו תמיד, מקפידה על כל מקום ומקום. אבל עכשיו, כשאני קשורה, אני הולכת להתרוקן. הלבשת אותי במכנס ספורט ישן וצמוד. בקושי, עם שתי ידיי, אני מפשילה את המכנס ומתרוקנת. מסתובבת, חצי גוף לעבר ניר הטואלט, מנקה את עצמי כמה שאני יכולה, מרימה חזרה את המכנס. מרכינה את הראש לעבר הידית של הניאגרה ומורידה את המיים עם המצח.

אני משועממת.
הידיים מאחור, ואני כבר כבר לא כל כך נקיה. הרעב מתחיל להציק, ואני הולכת לקערה, שוב כורעת. מרגישה את המים נוגעים לי בכל הפנים, פותחת את הפה ולוגמת, המים זורמים בתוכי. ואני צריכה להשתין. לשתות, ולהשתין, ולהפריש ולהתנקות ושוב להרים את המכנס ואני מרגישה כל כך נמוכה. וכל כך רעבה.

לקראת ערב את נכנסת הביתה ואני מחייכת, ניגשת אלייך. מצפה לחיבוק, או נשיקה, ואת רק מלטפת את השיער שלי ומעבירה יד עדינה על הצוואר. אני נרעדת. את מושכת את ידי למטה, ואני לא מבינה, ואז מבינה ונשכבת על הרצפה. את משכיבה אותי על הצד, ומקפלת את רגלי.

כמו עובר אני שוכבת ומחכה, כשאת ניגשת מאחורי ואני מרגישה את הקרם הקר סביבי ובתוכי, ואז את הצינור הדק נכנס לתוכי ונוגע בי מבפנים. תחושה של בחילה עולה בי ואני אומרת לך. ואת חוזרת מהמטבח עם עוד קערה ושמה מול פי ואומרת לי זה בסדר אם את צריכה. וגם קערת המים שוב מול פני. ואת אומרת – את יכולה גם לשתות אם את רוצה.

ואני שוכבת שם. ואת מתעסקת. ואחרי כמה דקות אני מרגישה את המים זורמים לתוכי, ממלאים אותי. ואת יושבת לידי, ומעסה את הבטן שלי בעיגולים. ואני אומרת שקשה לי ואת אומרת תנשמי עמוק. תנשמי ואני נושמת. ומתחילות התכווצויות, ואת אומרת תחזיקי תמר, ואת מאוננת לי, אבל רק בעדינות ואני שוכחת.

המים מפסיקים לזרום ואני מלאה ואת כל כך יפה כשאת יושבת מעלי ומטפלת בי ואחרי כעשר דקות אני אומרת לך שאני כבר לא יכולה יותר ואת מסובבת אותי על הצד השני וממשיכה לעסות את הבטן שלי ביד אחת, ובין הרגליים שלי ביד השניה. ואומרת עוד קצת, עוד מעט קט.

אחרי שאני מתרוקנת בשירותים את מוליכה אותי שוב לאותו מקום. בשתיקה אני נשכבת על הצד כשהפנים שלי מול שתי הקערות, אחת ריקה ואחת עדיין מלאה מים. אני מנסה לשתות, שוב מכופפת את הצוואר פנימה וכל הפנים שלי רטובות ואני לוגמת מהמיים. ובינתיים את שוב מחדירה את הצינור, והפעם הזרם חלש יותר, עדין, כמעט בלתי מורגש, אבל אני מלאה. ואת שוב מאוננת לי, ושוב מעסה את הבטן, ושוב עד קצה גבול היכולת שלי כשאני מנסה להחזיק את המים בתוכי ומצפה ומחכה.

וכשאת מרוצה ואני נקיה, בידיים קשורות את מובילה אותי למקלחת, ואני מתבוננת בך בהכרת תודה. את מסבנת אותי בכל מקום ומנקה אותי ואני מרגישה נקיה וטהורה. וכל כך ערומה. וכל כך רעבה.

בדלת נשמע צלצול וארבעה גברים נכנסים. מבלי לומר מילה אני ניגשת לכוננית הלבנה, עומדת לידה, נצמדת אליה ברגליי ומניחה עליה את הבטן והחזה הקטן שלי נמחץ על הכרית שהנחת לי שם. את מחזיקה בידי בזמן שהוא חודר לטוסיק שלי בעדינות ולאט ושלושת הגברים עומדים סביב ומתבוננים. הזין שלו קטן ואני מרגישה את הליטופים הפנימיים שלו בזמן שהוא נכנס ויוצא מתוך הטוסיק שלי, ואחרי כמה דקות הוא מפסיק, וניגש אל מול הפנים שלי. אני פוערת את הפה וסוגרת עליו והוא זז קדימה ואחורה מול פני, ואני מהדקת, בזמן שאני מרגישה את הגבר השני נכנס לתוכי מאחור וכשהוא גומר אני בולעת ובולעת.

וכשהגבר השלישי נכנס לתוכי אני מחניקה צעקה כי זה שורף. והוא מפסיק, ואת מורחת קרם ואז הוא ממשיך שוב וזה יותר נסבל.

וכשגבר הרביעי חודר אני לא יכולה יותר ואני מתחננת ואת מתבוננת בי ומחייכת. אחד הגברים ניגש אלי ואני פוערת את הפה ומחזיקה אותו בשפתיים ועיניי זולגות.

וכשאחרון הגברים נבלע בתוכי, הם הולכים ואנחנו נשארות לבד.
את קושרת את הידיים שלי לאחור ואני מרגישה את הפלאג חודר לתוכי. כמעט נחמה. ואנחנו הולכות לשולחן. את מדליקה נרות והשולחן ערוך ומוכן לארוחת ערב ואני אוכלת מהצלחת ואת מאכילה אותי ומורחת את האוכל על הפנים שלי, על החזה שלי.

אני מרגישה כמו חיה.
ואת מקלחת אותי.

ובמיטה אני יורדת לך עד שאת גומרת ונרדמת.

ומנסה להירדם כשהפלאג בתוכי וידי קשורות.


לפני 16 שנים. 25 באוגוסט 2008 בשעה 20:43

את שמה יד על הישבן שלי, מלטפת, מרביצה מכה קלה.
אני, אסור לי לגעת, שתי ידי בצידי הגוף כפי שהזכרת לי לפני שיצאנו.
המכנסון שלי מאוד מאוד נמוך כמו מכנסון של בגד ים קטן.
אבל זה לא בגד ים, ואני לא בים, אני בקניון.
המכנסון שלי מאוד קצר. קצה הישבן שלי מציץ ממנו, ואת נוגעת מדי פעם נגיעה קלה.
וגם צובטת.
אנו ממשיכות ללכת.
על חזי יש חולצת סטרפלס צמודה וקטנה, אשר משטחת את החזה הלא גדול במיוחד, בלשון המעטה.
אני מרגישה ערומה.
מאוד.
בעיקר בגלל הבטן, אבל גם בגלל שהחולצה מראה את החזה הקטן שלי, את שתי הגבעות הכמעט בלתי נראות.
את הפטמות הבולטות.
אני מרגישה את המבטים.
את אוחזת במותני ומובילה אותי.
קשה לי ללכת.
סנדלי העקב הגבוהות הן כמו כלא לשתי הרגליים, הן אוחזות אותי חזק, את רוצה אותי גבוהה.
העקב שלהן רחב. אני לא מועדת, רק מוחזקת.
ניזכרת איך סידרת לי את השיער,
הלבשת אותי.
איך שמת לי את הבושם שאת אוהבת.
ניזכרת איך ליטפת אותי בין הרגליים לפני שיצאנו מהבית, איך החדרת אצבע לתוכי, ואיך מרחת את הריח שלי על העיניים שלי, ומתחת לאף.
אני מרגישה בובתית
וכשאנחנו יושבות בבית הקפה, הטוסיק החשוף שלי על הכסא

ואני כל כך מתביישת.