ללא שם

אני מכוסה בשרשרת פנינים, שרשרת פנינים עוטפת אותי בכל מקום, אני כולי שרשרת פנינים.
עוטפות את צווארי, צמודות ועומדות בשכבות של פנינים על צווארי, שרשרת ארוכה של פנינים משתלשלת ונחה על חזי החשוף נוגעת לא נוגעת בפטמותיי הזקורות.
אני כולי שרשרת פנינים.
פנינים עוטפות את פרקי ידיי, את קרסוליי, שרשרת פנינים על מותניי, עוטפת את בטני הצרה.
ושתי שרשראות ניגרות ממנה, משתלשלות ממנה, יורדות בשיפולי בטני, אל מפשעתי, אל בין רגליי, אל קפלים רכים, עוטפים, והלאה, אל אחורי, אל חריץ עדין, קשורות אל גב.
אני עטופה בשרשרת פנינים, אני ערומה חשופה עטופה ערומה מתנדנדות הפנינים ממני עוטפות אותי מסתירות את ערוותי.
יד ביד נלך אל המטבח, הקפה, אל שיחת החולין, אל הסלון, אל המוזיקה נשפכת מהרמקולים הגדולים ואני מקושטת. נשיקתך חמה ומהבילה וידך רכה.
עוטפת אותי מדוייקת.
אבל את מכוסה, ואני עטופה.

כל כך עטופה בשרשרת פנינים.