המתדלק בתחנת הדלק, המנהל שלי במשרד, הזוג שזה עתה עבר מולי ברחוב, השוטר שנועץ בי מבטים, לקוח שעומד מולי, או הספרנית הבוצ׳ה שעובדת בספריה בה אני מחליפה ספרים מדי שבועיים, ורוב האחרים, המזדמנים והקבועים, זוגות ובודדים
שהם מדברים אלי או שואלים אותי ובמחשבותיי אני למרגלות. פותחת את פי הפעור ומחדירה עד כלות. מדמיינת איך הם שם למטה. האם הזין ארוך, או קצר, עבה או פחות עבה. זקור ישר קדימה? או קצת עקום.. וזה כל כך לא משנה לי. ואיך שיער הערווה. האם דליל או סמיך, ואיך הריח?
וזה כל כך לא משנה לי. כי אני מדמיינת בין כך ובין כך, בין משפט לתשובה אני שם, למטה.
בתוך שעיר הערווה ומול השפתיים הרטובות שאני מלקקת ומוצצת ומפנקת ומגיעה גם לדגדגן העדין ומעבירה עליו את הלשון שלי, הרעבה, הצמאה..
תמיד רק בפה, אוראלית, נצמדת, פוערת, וקצת נחנקת. והמבט שלי מעלה אל הפנים המדברות אלי כעת ואין להם מושג