שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקלות הבלתי נסבלת של הטימטום

דווקא.
לפני 17 שנים. 18 במרץ 2007 בשעה 11:32

אז את חושבת על זה שאיזה מזל שהחלטת על הלבד הזה לשם שינוי. את יכולה להוריד ככה את החזייה עוד במעלית לפני שפתחת את הדלת, ולפתוח כפתור במכנסיים ואז לפזר שבילי בגדים בכל הבית ואין אף אחד שיעיר משהו, ומצידך הם יישארו שם עד הכביסה הבאה, או עד שמישהו ייכנס אליך, מה שיבוא קודם.
ואין יותר לרוץ למחשב לבדוק כמה הודעות השאירו לך באתר, מה כתוב בהן ולמה. למי יש תמונה ברורה ולמי במשקפיים כהים וכובע מצחייה. אין יותר אוהב שקיעות, אוהב מוסיקה, יודע לבשל, מחפש נשית, אינטליגנטית, שופעת, מידה 38 עם כפות רגליים קטנות וארנק מלא להקמת משפחה.
את חושבת מה היית עושה עכשיו לולא ההחלטה הזו. בטח היית מיד מזנקת לאמבטיה להוריד כל שערה סוררת ולהריח טוב וחושבת מה תלבשי בדיוק, זורקת בגדים על המיטה, על הרצפה, על החתול. בטח הייתם רואים קודם טלוויזיה והיית מוזגת לו מהיין שהוא הביא והוא היה עושה סימנים של התקרבות, ומושך אותך לשבת לידו, שואל בקול של באסטיונר מהעלייה למה את יושבת כל כך רחוק בובה, ובלב את מבטיחה לעצמך שלא, הפעם לא תשכבי איתו בדייט הראשון, כי את זוכרת כמה רע זה עושה לך.
אבל הוא מריח כל כך טוב ובך לא נגעו כבר כל כך הרבה זמן והגוף שלו חזק והידיים שלו מחוספסות כאלה כשהוא נוגע בעורף שלך וזה מעביר בך צמרמורת כשהוא קורא לך ילדה. ואת כבר יודעת שבשלב מסוים, עכשיו או בעוד חצי שעה את תמצאי את עצמך על הברכיים על השטיח מוצצת לו את הזין, בולעת את השפיך בהכרת תודה על תשומת הלב החד פעמית ומשקרת לעצמך בלב שגם את רצית בזה בדיוק כמוהו, ומה זה משנה אחד יותר, אחד פחות.
אז אין יותר להתקלח אחר כך שעות ולבכות רק בתוך זרם המים, כי רק ככה את מרשה לעצמך, כדי לא להרגיש את הדמעות. ואין יותר לתהות אם אולי הוא בכל זאת יתקשר אליך כמה ימים אחר כך לפני שאת מחליטה למחוק את המספר שלו סופית, כי את יודעת שהוא לא, ולשקר לעצמך שוב שזה בסדר וזה לא השאיר חותם, ואת לא באמת חושבת שכולם בני זונות וזה לא חספס אותך וזה לא אומר שאת שרמוטה.
מעבר לפינה הבאה, אולי מעבר לפנייה, אולי אחרי הרמזור, אולי מעבר לקשת הוא מחכה ובטח שהוא יגיע, הוא הרי חייב. והוא יראה מעבר למספר הגברים שאיתם שכבת, לא יהיה אכפת לו לכמה לפניו מצצת, ומבחינתו את תהיי הכי טהורה. הוא יבוא אלייך ולו את תכיני תה ואתם תשבו על הספה וגם הוא יריח טוב, אבל הידיים שלו יהיו רכות ובעיניים שלו לא תהיה זימה והזין שלו לא יעמוד בתוך הג'ינס כשתישעני עליו ואת תתהי איך זה מרגיש לשכב איתו. בטח הוא מאלה שמבקשים שתהיי למעלה, משעינים את הראש על הידיים ומחכים שתעשי בשבילם הכל והבטן שלו חלקה ורכה ולך יש יותר שערות ממנו בבית השחי ואת תעצמי עיניים ותיגעלי אבל תכריחי את עצמך לא לחשוב על זה כי סוף סוף מישהו שלא רק רוצה לזיין אותך.
אז עדיף לבד, הראש פנוי לך לחברות שמסתכלות עליך במבט מלא אמפטיה ומתקנות אותך בנחרצות כשאת קוראת לעצמך נואשת, ומבטיחות שיהיה בסדר, כי למה לבחוש בקקי, במיוחד כשהוא של מישהו אחר, ולכל סיר יש מכסה, אפילו לסיר עקום כמו רלי שלמדה אתכן בתיכון.
אבל את לא רלי ואת תמשיכי להוריד את החזייה במעלית, דוחפת אותה לתוך התיק בקוצר רוח ומחכה כבר להגיע הביתה ולהירדם על הספה סתם כך באמצע היום. בלי סיבה, רק כי את יכולה.

לא רוצה - אז איפה היא פינת הרחובות של הקשת והענן?

ניראה לי שרבות רוצות לדעת.
לפני 17 שנים
הבוחן​(אחר) - כדי להגיע לפינה הרחובות הזוו..את צריכה קודם להמשיך ישר ומיד פניה ראשונה ימינה לצורך מנוחה (הסתכלות פנימית איסוף שברים איחוי הנפש) להמשיך הלאה לעבור דרך מזנון מהיר לעצור ולקנות ארוחת כבוד עצמי עם שידרוג ל אני מלכה ואחרי הזלילה..להגיע לאותה פינה רחובות..והם כבר יחכו שם...רק צריך לקטוף ..:-)
לפני 17 שנים
Whip​(שולט) - יאוש שחור שכולנו חווים מתישהו
(אולי לא את הקטע של המציצות...ואת היד השעירה....בררררר, עושה לי צמרמורת :) )

אבל התקווה, שהידיעה שרובנו כן מוצאים בני זוג
(ונא להתעלם מאחוזי הגירושין, אנשים מחפשים משהו יותר טוב ממה שיש להם, ורובם גם מוצאים)
מונעת מאיתנו לצלול לתהום הייאוש.
לפני 17 שנים
הבוחן​(אחר) - אני רחוק כל כך מעולם הרווקים וכל שכן מעולם הרווקות..:)
אבל הכתיבה שלך מרגיש כל כך אמיתי ומציאותי וראוי לכל רווק ורווקה לקרוא אותך. אני שומע מחברים של חברים על העולם האכזר הקר הממוסחר של חיפוש קשר..ממש מיאש...
מאחל לכל רווקה כמו זו המתוארת למצוא את השילוב המנצח...יש את הגבר שהוא באמצע..בין מוכר המלפפונים בבאסטה ובין הגבר "המודרני" עאלק..כלומר גם רגיש אבל גם מחוספס..גם עדין אבל גם שיעמוד לו רק מלראות אותה..והכי חשוב שיסתכל עליה כאל נסיכה ויכבד אותה בהתאם. ואכן הוא קיים מעבר לקשת מעבר לרמזור אבל בראש וראשונה את/היא אמורה להיות מוכנה לקבל אותו . אחרי שעשתה את ההכנות הדרושות אחרי שהביטה בעצמה והחליטה שהיא מושלמת והיא נסיכה. ושהיא לא תשוב אל אותו מסלול של זיון עם כל אחד שרק מתיחס אליה..אבל הכי מהכל שתרגיש תמיד אבל תמיד מלכה או מינימום נסיכה.
לבד בהחלט פתרון...אבל זמני לצורך ניקוי ראש לאסוף את הכבוד החבוי אי שם במעמקים ואחרי השיקום..חזרה למסלול עד בוא הנסיף המחכה מעבר לקשת.
לא לשכוח..יש גם גברים טובים באמצע הדרך..
שיט..תמיד טענתי שצריך לשכפל כמה כמוני..אבל נו שוין..מצטער בנות אבל יש כבר מישהי שזכתה..
לפני 17 שנים
רכה​(נשלטת) - את כותבת יפה.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י