בעיצומה של יציקת גג ,היא צורחת לי מלמטה הלקוחה החמודה שלי ..
"מה הבעיה ? תיקחי כמה S Mמים שלך ותכניסו לו מכות כבר ל-X המעצבן שלך.."
-"זו בעיה יקיריתי",אני צורחת מלעלה " S M זה בטוח ובהסכמה ולא ניראה לי שהוא יסכים.."
"אז מה זה שווה, תגידי לי? גם הוא מעצבן אותך וגם את בסוף חוטפת מכות?"
סעיד עוצר את העבודה.. " מי הרביץ לך?- אני הורג אותו עכשיו! באמת !"
הגוף מלמד את הנפש
רק להיות קשוב וללמוד..הוא הביא את הילד הביתה , היה איתו בטיול רק הוא והוא, פירגנתי לו מכל הלב, הקשר עם
הבן הקטן הוא קשה," רוצה את אמא שלו, כל הזמן"-כך הוא אומר,ואני כל כך רוצה אותו .
שני הגדולים ואני עשינו את דרכינו הביתה , הם הגיעו לפנינו ,בבית היה המנקה ,
אמרתי לו שיכנסו כמובן, שישתה קפה, יאכל.
האיש שעוזר לי בבית בניקיון בן 60, תימני רווי ניסיון, לא הברקה גדולה בניקיון אבל ..
מרגע שהתחיל לעבוד פה, הבנתי שעבורו ההכנסה הזו היא קריטית להישרדות,הבנתי שגם מסודר ונקיא מאוד זה כבר לא יהיה פה, לא בגילגול הזה כניראה .
הוא את ה-X לא סובל.. ביקשתי ממנו להיות נחמד למרות.. בשבילי..
מפגש של כולנו , נסיון מטורף לעשות את זה נעים, בשבילם, שיבינו שאפשר.
פעם הבטחתי לבן הגדול שלי שאעשה הכל כדי שהמפגשים בין אבא שלו וביני יהפכו לחבריים.
הכנתי קפה .. כיבוד, אני בדואית במהות כניראה ,פלאחית מטומטמת , לא מבינה תיחכומים ודו פרצופיות . המנקה מביט בי בכעס, אני מכינה לו תה ,לוקח אותי לחדר השני ואומר לי שה-X בזמן שלא הייתי צילם את הבית .
נעיצת הסכין בגב ,הכאב מפלח אותי שוב ואני לא מוכנה להפנים את המידע, עוד רגע יגיד לי ..יספר שצילם בשבילי .. עבור הילדים..חייב להיות הסבר, לא יכול להיות שמה שעובר לי בראש זה באמת .. לא אמרתי מילה , גם הוא לא. לא אמר דבר, רק הפנים האלו שלו שאני כל כך מכירה סיפרו לי שהוא עשה .שבוע אחרי נפגשים ביום ההולדת של הבן הקטן בגן, ואחרי .. אני שואלת :"תגיד.. למה צילמת אצלי ?" גימגום לא טוב , "צילמתי את הילדה "
אבל היא היתה איתי... ואז בפרץ של כעס וטירוף," אני לא מסכים שהילדים יחיו בבלגן, הם הילדים שלי! אצלי מסודר , יש לי עוזרת , מטפלת.." ואני אומרת:" אתה זוכר שאני עובדת כדי לפרנס? אני לא חיה מכסף שיש לי ,אין לי את הכסף ולא הזמן הפנוי שיש לך, אני עובדת כדי לשרוד..ו אתה , אתה הרי לא יודע בכלל מה זה לעבוד .." גם אני עובד- הוא אומר לי ,
הזעם , העלבון, השקר, הבגידה באמון , בערכים שכל כך האמנתי כשהכרנו שעליהם יכולה לבנות . פעם נוספת התנפצו לי בפנים, הכאב הנוראי.... על מה בעצם? על זה שניכשלתי בבחירה החשובה ביותר שהיתה לי בחיים- לבחור את האבא של הילדים..
יוצא סיירת שכשלא יכולתי ללכת אחרי לידה , הפקיר אותי ואת שלושת ילדי ויצא, זה היה אחרי הלידה השלישית, אז בעצם ידעתי שאין לי מה לחפש עם איש כזה , שנתיים אחרי נפרדנו.. ואיך זה בעצם שבכלל אני מצפה שהוא יהיה אחרת? עדיין...
אם רק הייתי יכולה לעבוד בזנות ...
פגישת עבודה עם איש עמיד מאוד , הרבה כוח בעולם העיסקי,
המפגש התחיל מסתם איזה שטות ופתח עולם מיקצועי משותף,
אופציות לעבודה ... הצעת מחיר... כמה מתאים לי לעבוד שם עכשיו
אבל אנשים שיש להם רוצים הכל חינם, כי שווה לקטנים לעבוד עבורם ,
אולי מחר בבוקר הוא יכניס עבודה טובה .
אמרתי יפה תודה , לא רוצה את העבודה ,לא עובדת רק בשביל האופציה לעבוד
איתך מחר בבוקר,ולא.. גם לא מוכרת לך אומנות .למה לא בעצם?
כי יש משהוא בתחושה שמישהוא רוצה לקנות אותך בשקל שאני פשוט לא אוהבת.
וזה אחרי שנים בעסקים... מה יהיה? האם לעולם לא אתבגר?
איזה חג מדהים זה פורים,
הסתובבתי לי לחפש תחפושות לילדים לפי דרישה , יש לנו המון בבית , הם אוהבים
ככה סתם גם בלי פורים להתחפש ,אז יש.
ופורים זו הזדמנות נפלאה להוסיף, לרענן וסתם לעשות כיף.
כל כל הרבה תחפושות סקסיות, כל מיני דברים שרק הבדסמיות לובשות ולובשים במהלך השנה ,
מה זה אומר? שבעצם את הפנטזיות הכמוסות של הרוב רק מעטים מרשים לעצמם להגשים ?
מחייכת לי , אחלה הזדמנות ללקנות ביגוד למסיבות .
{לא אוהבת את קריאת המגילה , שונאת לראות חגיגות על גויות - אפילו אם זה של צורר ]
ילדי האומללים, אפילו בפורים האמא שלהם לא נותנת מנוח מלהבין את משמעות החג בהיסטוריה היהודית ואיפה הקונפליקטים שעולים מהחגיגה .
ולמה בעצם אנשים וילדים כל כך אוהבים להתחפש? המון שאלות יש לאמא הזו..
הלואי שתמיד יוכלו להיות וללבוש מה שהם באמת בבפנים שלהם ,להחליף ,לשנות בלי חשש,
להיות המון דברים במקביל ,להבין שזה ממש בסדר ולאהוב את עצמם עם כל הדמויות שקיימות להם בפנים.
מתחילה חגיגת האביב , איזה כיף!!!!
יום כזה של מתנה , שמש , בלי מעיל, בלי עטיפות ,
מרגישה איך הדם חוזר לזרום לי ביתר עוצמה בעורקים,
החיוך שלי גדל, מרגישה איך הכל נפתח לי מבפנים והאש של החיים
והאקשן מתפצפץ לי בעצמות .
איבדתי את הפלאפון.
מקווה שהוא בחנות חומרי הבניין,
כל העולם שלי שם, היומן , הפגישות טלפונים וכתובות שיט!!!!!!!!!!!!!
אפילו לאיש מהחומרי בניין לא יכולה להתקשר כי לא יודעת מה המספר,
חושבת על הבוקר .. איך אתעורר בלי השעון המעורר שעל המכשיר.
מזל שעוד לא הכניסו בטלפונים האלו פונקציה של ויברטור, אחרת ...
הייתי עכשיו בתחושה של חוסר כל.
שיעורי בית לילדים בגן חובה :
בכל שבוע מגרילים אות ,
האות "ב" השבוע .
לא הספקנו להכין ... בבוקר כשהלכה לגן אמרה לי
" אני מביאה היום את האחים שלי לגן , שיראו את הבולבולים, זה המון של ב, נכון?"
מעניין מה המדהימה שלי תביא בכיתה א...
קיבלתי את אחותי במתנה לחצי שעה של קפה ,
היא אישה עסוקה , רצינית , מיקצועית.
המון התחייבויות , בית, בעל היי טקי , ארבעה ילדים ואופר.
עובדת נורא קשה , קריירה רצינית ואחראית , חייבת לעשות .. ו.. וגם...
ביטוחים, ילדים בבתי ספר פרטיים, חוגים,
ואני?.. מה היה לנו שם? גרושה , שלושה ילדים, בלי ביטוחים, אין ביטחונות , עצמאית ,
נהנית מהעבודה , חולה על שטויות , בדסמ , זיונים ומסיבות
היא לא מבינה בכלל איך יש לי זמן או עיניין בכלל לשחק ואני לא מבינה בכלל איך אפשר לחיות בלי..
אוהבת אותה נורא, אבל היא חיה בפוסטר שבנתה ,לא מוכנה לגעת בהנאות ..
ניראה לי שכל גן פולני שאי פעם היה במשפחה נפל דוקא אצלה ,
אין מה לעשות , מישהוא כניראה חייב להמשיך את השולשלת
מזל שהאחריות הזו לא נפלה אצלי
מתה על יום האהבה .. כן, דוקא אני שמשאירה התאהבות מחוץ לפתח דלתי עם בני זוג .
אני אוהבת המון,
אוהבת קיטש , לא אוהבת קיטש מתוחכם ,אוהבת את השושנה אדומה , עדיף עם טיפות נוצצות ,
אוהבת את הורוד המתוק הזה בצעצועים, את השירים שהלב ניקרע מכאב , הכי פשוטים,
אוהבת את הישירות והתמימות שיש בקיטש טוב
ואיזה כיף של היזדמנות , מסיבת אהבה הערב , עם הילדים ,
עוגה ורודה בצורת לב , בלונים בורוד אדום ולבן, מוסיקה פראית
ממתקים של לבבות מסוגים שונים והפתעות שפשוט בא לנשק להם את הורוד
האמת.. נירגשת, שם באמת באמת אוהבת, מכל הלב .
כל לילה לפני השינה אומרת להם.." שאוהבת.... בלי סוף בלי הפסקה ובלי תנאים"
סוג של אהבה בלי גבולות ,בלי חשבונות ,רק הרצון הזה כל הזמן לחבק לנשק ולאהוב עוד.
איזו שבת בדסמית שזו היתה.. המסיבה היתה כיף אמיתי , ומהצהרים ארוח נפלא בסוואנה , שתמיד מצליח להיות חויה נעימה אמיתית ועירבוב נפלא של הנאות החיים.
גננת יקרה שלי וצ'יטה מקסים- מאוד מאוד אוהבת ,ולך מאסטר יקר שהיה שם איתנו ועוד שני כאלה שחושבים שהם ונילים,היה פשוט כיף של ביחד.
אני ניראית כמו זברה , עם פסים אדומים שזורים בנקודות אדומות כהות , באיזה ג'ונגל יקבלו אותי עם כאלה צבעים?