לפני 18 שנים. 8 באוקטובר 2006 בשעה 5:21
את יום הכיפורים פיספסתי לטובת מטרה זו של חשבון נפש, הייתי עסוקה בלהיות מאוהבת , מתמסרת , בלקבל ולתת. הייתי שקועה כולי בריחוף נפשי של טוב .עם תחושת אופטימיות מופלאה שמשהוא אמיתי וכנה קורה לי בחיים עם אדם שאני אוהבת והוא אותי.
לאהוב זה קשה , ליצור אינטימיות עוד יותר קשה מזה ,לכולם, ובודאי לאלו מאיתנו שלא מיומנים,
שקשה להם בפנים.הרבה פחד משם חויתי ביום כיפור זה , ואולי לא רק אני...
עד פה ליום כיפורים!
מאז היו הרבה דברים , אכזבה , לב שבור ,פרידה מקסימה , תחושה שבבסיס יש אהבת אמת שמבוססת על הכרות והערכה הדדית והיא תנצח לפחות כי היא תשאיר אותנו עם הרבה טוב שהיה שם אחד לשני, היא תישמור לנו על חברות. על קשר שיאפשר לשנינו להמשיך לצמוח בתוך האפשרויות אבל עם הטוב שכל אחד מאיתנו יכול להעניק האחד לשני .
לבנות חברות זו עבודה ,[ כמעט כמו זוגיות ], . דורשת השקעה איכפטיות נתינה ו...התמסרות.
חברות בשבילי זה ערך מקודש , מי שחבר שלי תמיד אשמור עליו, אדאג שיהיה לו טוב , תמיד אהיה איתו כשצריך אותי ואעשה הכל כדי שיהיה לו טוב .יש לי חברויות מאוד ארוכות ,זה כי אנחנו שם כשצריך האחד לשני , חברות בשום דרך היא לא למכירה בעד שום תמורה או הנאה אחרת.
רצית חברות , אלו היו דבריך, את הלב שלי קיבלת ובודאי את החברות שלי .משם והלאה ....
מכרת אותי ואת החברות שלנו עבור ההנאה שבפרסום , עבור חופן צחוקים עם אלו שהם כאילו חברים. אנשים שיום לפני ישבו ויבבו את עצב הקשר שפסק בינינו , יום אחרי הישתעשעו שם איתך על איזה זיון אקראי שניהלת ,ידעת שאתה מכאיב לי, ידעת שאתה עושה מעשה שיכול בקלות להשאיר אצלי צלקת קשה אחרי שאני את הלב והנשמה נתתי לך. אתה הרי רצית שאתמסר עם כל הנשמה , וקיבלת, נתתי לך, ובכל זאת... בחרת.- פירסום ולא אותי.
נמחקת אצלי מרשימת החברים, זה ברור אני מניחה , על חבר אני סומכת, לא נותנת שם הזדמנות שניה , מי שפעם פגע בך , ועוד במודע ,יעשה זאת גם בפעם השניה.
ולכל חבורת מלקקי התחת , כי אצלך הרי הרי הכל שם.. " בתחת שלי" אכן מקום ראוי לחברות ולחברים כמו שלך , יכולה לאמר , אתם בהחלט חבורה מפוארת של אנשים עם רגישות אפס לאחרים.
תודה על בית ספר מדהים!
למדתי גם שבחרתי היטב לפחות בחלק מהמקרים, כי היו שם מספיק אנשים נפלאים איתי כשכאב , שעזרו לי כל כך , הקשיבו, השתתפו בצער באמת .קיבלתי את החברות שלהם , זו מתנה .
