לפני 18 שנים. 12 בספטמבר 2006 בשעה 19:58
שיט.. לא עובר לי הכעס , כבר חשבתי שנגמר , איך בשיחת טלפון מטומטמת הוא פשוט מוציא אותי לחלוטין מדעתי ,. הגוף רועד לי ,רוצה לצרוח ,אם היה פה על ידי היה חוטף מכות , האיש היחידי בעולם, שאני מודה, שרציתי לשמוע שהוא - ז"ל.כבר כמעט שנתיים שאני לא חיה איתו ,חשבתי שאני אחרי הכאב הנורא , אבל משהוא אצלי עדיין לא נסגר,לא מצליחה לסלוח לעצמי, על הביטול המוחלט שלי , וזה עוד היה עבורו, וכניראה גם עבורי -אבל למה? זה נכון, מחפשת בבדסמ תשובות , בדיוק לאותה שאלה של היתמסרות , למה בכלל? מה גרם לי לתת את עצמי כל כך בלי גבולות ?