הגוף מלמד את הנפש

זהוא ,, זה סופי , מצאתי סוף סוף משהוא שאני באמת שונאת --חורף!
פיזרתי את כל הגורים לכלובי החינוך שלהם , מרגישה כל פעם כשאני שולחת אותם לגן ולבית הספר מן תחושה איומה שאני מכניסה אותם לכלוב מחשבתי , למקום שבו ידפקו להם את המוח ויכניסו להם כללי התנהגות מטומטמים, וראיה צרה להבנה של החיים.
[למזלי הם יודעים נגיד שנימוס זה דבר ששייך לאזור גאוגרפי ולא משהוא קבוע לכל מקום. ]
כמה זמן יקח עד שישכחו.. עד שיתקבעו...
ואני בדרכי לביניין, הכל אצלי בוץ באתר , כבר 6 טלפונים מהבוקר , החשמל.. הגנרטור שתה מים.. הטרקטור נתקע .. והאינסטלטור תבע בבור של הביוב ..
אוף, יודעת שאני יוצאת ליום של ריצות רק לטפל בנזקים.
קשה להסביר את חיי הפועלים בחורף לאנשי המשרד ,
להוריד מעקות קפואים של ברזל להתקנה כשהידיים כבר אין להם תחושה מהקור והן נפצעות כי פשוט לא מרגישים בהן דבר.. ואז ריתוך לוהט, ממש סשן חם וקר.
לפרוק ארונות ממשאית כשבדיוק מתחיל מבול ומדרגות השייש הכל כך יוקרתיות מחליקות בטירוף.. לעבור בבוץ תובעני כדי להכנס לוילה כי הפיתוח עוד לא התחלנו ואז להסתובב כל היום עם עוד 3 ק"ג בוץ בנעליים . קפוא מקור במקומות עם נוף נפלא כי איש האלומיניום עוד לא הביא חלונות . נכון... צרות של פועלים , אבל יש גם כאלה בעולם , מה לעשות שבחרתי לי דוקא בתחום הזה להתקיים. בקיץ אני מלכת העולם , אבל בחורף... יו...פשוט שונאת.