לפני 17 שנים. 11 ביוני 2007 בשעה 16:02
שלום לילדים, ולאמא אמר כבר שלום לפני...
יודעים הכל הילדים האלו, מרגישים כל נשימה, מתח באויר, פרידה .
שאלו אם יבוא שוב לבקר? אמרתי שאני לא יודעת,
שאלו אם הוא כבר לא חבר? אמרתי שתמיד יהיה בצורה זו או אחרת.
הוא לא אוהב אותנו יותר?אמרתי שתמיד יאהב - רק אולי מרחוק יותר,
הגדול אמר:"הוא דוקא נחמד, אוף.. לא נתתי לו מתנת פרידה "
הילדה חיבקה כרטיס , לא אמרה דבר והקטנטן גם הוא לא אמר, רק היה קשוב.
ואמא של.. יודעת שהוא צודק , הוא לא יהיה יותר.
שונים מדי, רחוקים מדי, מחפשים דברים אחרים.
אבל מה... כשהיינו ביחד... היה כל כך טוב .
