הגוף מלמד את הנפש

Zarial​(מתחלפת) - תני לו זמן בייב ...
לפעמים הם צריכים טיפה ספייס ... בשביל להבין ולהתגעגע ... ולהרגיש בחוסר
אז ההבנה מגיע

תהיה חזקה
נשיקות אישה

fullspeed - תודה מתוקה , אכן הוא צריך,
זמן שלו פרטי , והמון של אהבה .
חייב עבור עצמו גם בטחונות , ואת זה לא יכולה לספק...

תזמורתי - כן, אפילו נרשמתי, כדי להגיב.
5 שבועות אינך חדלה לומר את אהבתך אליי, אך במקביל להתנהג בדרך מטלטלת, מוזרה, פוגענית. בדרך שחזרה ופגעה בי, ללא כל סיבה נראית לעין.
אינני מתכוון לבוא חשבון סיפור המעשה שאת מתארת כאן. חבל. לא אעשה כן, כי ממש אינני רוצה לפגוע, ממש לא! מפתיע אותי שאת מציגה אותי כמי שמבקש לפגוע, ואני חשבתי לתומי שכל שעשיתי בשבועות האחרונים הוא להקיפך באהבה, ברוך, באכפתיות, בהכלה, בהתחשבות, לפנקך ככל יכולתי. שוב, חבל.
התיאור שלך מטעה. כל כך מטעה, שאפילו zarial - שכידוע לך עושה עליי רושם של אשה למודת נסיון ואינטלגנטית - מבינה את הדברים באופן הפוך מהמציאות; כאילו ואני הנסוג, זה שיש לתת לו זמן להתגעגע. לכי ספרי ל zarial שאני אינני חדל להביע געגועים, שאין לי צורך בספייס, אלא דווקא רציתי בך. זו היתה, מסתבר, אשמתי העיקרית.
כל אדם זכאי לקבוע לעצמו את עולם ערכיו, וגם איזה חרא הוא מוכן לאכול מאחרים ואיזה לא. ובלבד שהוא אומר - דברים ברורים, שבאים ממקומות נקיים, ישרים, לא הפכפכים, לא תוך שינויי דיעה ומלל בלתי פוסקים, תוך האשמת הזולת מדוע הוא איננו מוכן להתכופף בפני הקפריזות המשתנות שלנו.
בפועל, לא אומרים ללא-הרף לאדם עד כמה אוהבים אותו, כמה הקשר איתו מיוחד ויחידי, ועוד ועוד ביטויים, אך אחת ליומיים - בדר"כ אחרי שעות של זיונים מופלאים - שולחים אותו לחפש "אשה נוספת", או מוצאים out of the blue נושא פוגעני ומנכר אחר להעלותו. אני רוצה להאמין שהתנהגות בלתי הוגנת שכזו לא מקובלת, אפילו לא בבדס"מ.
לא מקיימים קשר נהדר, אך חייבים אחת לימים ספורים להכניס הערות מרחיקות, מנוכרות, מבלבלות.
כן, כמובן, זכותך להיות מבולבלת, לשנות את דעתך בכל רגע, להיות פוליגמית, להתעלף מאורגיות, לאכול תבליות סוכר טבולות במלח. אבל, מי מקנה לנו את הזכות לחייב את בן זוגנו להיות כפופים לכל שגיונות הלב שלנו. כך אוהבים אדם אחר? כך אוהבים אדם אהוב? מחייבים אותו להיות כפוף לשגיונות בלתי פוסקים?
קראי-נא את הפוסט הקודם שלך. לא מפריעות לי הדיעות שלך שם. מפריע לי הנוסח הלעגני, המזלזל, בי. כך כותבים אודות מי שאוהבים אותו? "חלומות ורודים", "חלומות שחולמת השכנה שממול" (היא בכלל חולמת?), "אולי שאוהב פתאום ללבוש תחתונים" (משפט שכה הרשים את zarial)? מאיפה כל זה? מה הקשר בין הכתוב לבין האירועים במציאות?
אבל, במחשבה שניה, אולי כל מה שכתבתי הוא מוטעה. מוטעה, כי המילים שכתבת אולי לא נועדו לשקף מציאות אמיתית כלשהי, אלא מציאות דמיונית? אולי יש כאן עיסוק בתראפיה אישית, אפילו במחיר של העלאת מציאות מדומה? אם אמנם כך הוא, עליי להתנצל.
אינני מלין. התרגלתי להתנצל, גם על משגיך שלך.
גם השימוש בכותרת שהמצאתי אני עבורך, לצרכים אחרים, הוא ציני ולעגני. הזו היא דמותה של אהבה בעינייך?

וכי אני
זה שהודיע מראש שהוא מונוגמי, זה שהיא הודיעה לו מראש כי מאהבה היא מאמצת קשר בלעדי איתו -

fullspeed - שני אנשים, מציאות אחת כביכול , וכל אחד חווה אותה שונה , דרך עיניו שלו והבנתו. מאוד אוהבת אותך,

תזמורתי - מסכים. תודה
וזו היא הסיבה שאיננו צריכים להיות יחדיו.
מאחל לך אושר, ולמעשה כל שליבך חפץ בו. היי שלום