לפני 17 שנים. 27 ביוני 2007 בשעה 3:53
ימים ללא תשוקה ,
בעיקר מיצרת דיאלוג נפלא עם הקירות שאני צובעת.
יוצא בית מגניב אט אט , מתפתח מיום ליום ומקבל חיים חדשים.
חיבור נפלא ומעמיק עם הילדים שם,
מי שרואה מהצד זו אולי ניראת סצנה מוזרה ,
הקבלנית, אחרי שאוספת כלים בסוף יום עבודה כל ילד מקבל חיבוק ונשיקה .
ילדת גיל ההתבגרות ששם כבר בחופש,
גונבת איתי כל יום זמן של שיחות, מביאה הביתה חברות ומראה
" זו האישה שסיפרתי..." אמא שלה,מביטה מהצד ואומרת לי אחרי,
הלואי שאותי היתה מציגה בכזו הערצה .
ולאן נעלמה לה התשוקה ? האם באמת כל מה שבא לי עכשיו זה לשפשף רק קירות?
פגישה עד 10 בלילה עם הנגר, אחרי... בהיה במחשב , דרכי לרוקן את הראש ממחשבות .
אין לי אנרגיה ליצר מפגשים חדשים, אנשים מנהלים שיחות בנאליות,
לא רוצה לשתף פעולה עם הבינוניות , עם הקיבעונות, עם החלומות שלהם.
