אפילו בחושך

כבר כמה ימים שאני חולם על הימצאותי בין גלים,
סערה, אבל מוצא איכשהו את דרכי לחוף,
ונפגש ביציאה עם אותו אדם- אחי האהוב.

הפעם אספתי איתי צדפה,
ושמעתי את דודה שלי,
קמתי בבהלה והבנתי- משהו במשפחה קרה.
ההיא שוב בבית חולים,
אבל הסר דאגה, היא כבר שוכנת בביתה.

כותב את מהות החלום, פרט לפרט,
ומתחיל לחפש את משמעות הסימנים.
ים סוער וגועש- סימן לחיים סוערים, ואזהרה לגבי אויב או סכנה- נזהר!
חול ים- נשכבתי וחפרתי בחול- סימן שמשהו נסתר עומד להתגלות לי .
צדפה- שלפתי מהחול צדפה ורציתי לקחת לבית- כבר בחלום ידעתי שזה סימן חיובי, המעיד על חיים טובים ומשפחה ( טוב יש עתיד)
בחלום אני קצת מרגיש אבוד- אולי זה אני שהולך לאיבוד בתוך עולם הרגשות שלי?
בכל אופן מתבונן במשכורת שנכנסה,
וכל מצב הרוח הפך להיות ממש בדיחה .

מתבונן בהיא שמחקה זמרת ידועה,
מקשיב למילים, מאזין בשקיקה,
ובעיקר נהנה מהמופע הלא מתכונן.

מתיישבת לידי ושואלת שאלה:
"ראיתי שהיית פה הכי קשוב מומי יקירי ,
תמצת לי את מה שראית ושמעת בשורה......"
עיניים מצטלבות, היא קצת על סף דמעות,
אני הרי את דמותה מכיר מהרבה תחנות.

" מסכן האדם שההנאה שלו תלויה באחר...."
זו השורה!
באמצע ההמולה, אנחנו מתחבקים חזק,
יש אנשים שלעולם לא ירצו לתגבר,
ולעבור את המשבר.

מתבונן בעיניה היטב, ורואה סימנים שמעידים על משחקים עם סמים.
בחשיכה שבה אנו נמצאים אישוניה מאוד מורחבים.
לפעמים שמח שהתרחקתי מהרבה אנשים,
לפעמים מרגיש, למה לשם הם פוסעים.

חבר טוב שלי חגג יומולדת,
חשבתי על מתנה אירוטית, שמיועדת לגברים מסוגו.
נכנס לחנות , מקבל הסבר מגבר שכמותו על התכשירים,
ומתאפק, מתאפק לא לצחוק,
יש לי בעיה עם גברים נשיים.
החלטתי שהויברטורים לא לעניין, לא אשתף פעולה,
ואז הנשי מוציא מהמגירה פה מסיליקון עם משאבה- שמדמה אשכרה מציצה.
הרמתי לרגע גבה, הרי יש בזה פוטנציאל....יכולה להיות מתנה נחמדה, אולי כדאי לקנות עוד אחד ספייר? , לך תדע מתי תצטרך להשתמש?, ובכלל הרי פה בטוח שאקלע.
הבאסה שאי אפשר לנסות את המשחקים הללו,
אז שאלתי את המוכר: " וזה באמת קרוב להרגשה?"
הוא עונה : "לא ניסיתי אני אוהב למצוץ ולא ההפך",
אמרתי לו שזה מידע מיותר ולא כל כך נחוץ
הוא היה נבוך, ניסה ונחל כישלון חרוץ.
וכששאלתי לגבי מחיר המתנה- אמרתי שאני מוותר, ואולי אשלח אותו לחנות לקבל מציצה.

למזלי השנה הוא לא הגה שטות כמו מסיבת פיג'מות או הפעלות ילדותיות,
רק מוסיקה עברית ( שביננו- גם זו שטות לדעתי).
כמו תמיד אחוז הגברים שם גבוה מאחוז הנשים, או שבעצם לא?
הרי זה רק בגדים, ובכלל חצי מהבנות שם הן גברים.
פוגש כמה אנשים מוכרים , שמבררים , מתעניינים, ומנסים לגעת... אתם כבר מבינים 
שתיתי די הרבה, ומצב רוחי השתפר, מצטרף לרחבת החוגגים,
ובסיום של לילה די נהנתי.
לפני שאני פורש, אומר שלום יפה לכל המכרים, גם אלו החדשים,
ואז החבר בא , אומר תודה יפה, ומציין עובדה שבפעם הבאה הוא מכין לי שלט לשים על העכוז
" ליציאות בלבד" , כי נמאס לו לענות :" מה קורה איתו?- הרי אף אחד לא עשה אותו...".

נוסע לנולימיט, לשנות אווירה, אולי לפגוש גם איזו מהירה,
ואז מהר מאוד מתחרט, משהו באוויר צעק לי ללכת, וואלה לא התלבטתי,
שולח הודעה לזו מרמת השרון, ומסתבר שכל מה שרציתי זה בכלל לישון,
לישון ליד ולא לבד.

אולי שנה הבאה, אחפש בובה מתנפחת שמפיצה גם חום אנושי? מקווה שלא.

יצא לי לשמוע את המילה חמלה היום כמה פעמים.
והרבה מתבלבלים בין שני מושגים- חמלה ורחמים.
חמלה היא בעצם קבלה, קבלת השונה, אמפטיה למצבו
אפילו לשונה בגישה או בדרך החיים.
אבל רחמים- לא יכול לרחם על טיפשים!


שבת שלום

התעוררתי לבד מול הקיר הלבן- רציתי אותה.
התעוררתי לבד לא מבין את עצמי-חלמתי איתה.
והאם בכלל אדע איך לאהוב אותה?

כי התרגלתי לעצמי , לא זוכר אחרת.
כי התרגלתי כבר לחשוב שאין אף אחד קרוב.
כי התרגלתי לעצמי, לא זוכר בכלל לאן אני הולך, עכשיו מכאן.

הלכתי לבד בין המון אנשים-רציתי אותה.
התעוררתי לבד ברחוב המואר- שוב חלמתי אותה.
והאם בכלל שוב אדע איך לאהוב אותה?

את יודעת מה שזה עושה לי,
שזה חסר וזה בוער,
את יודעת מה שזה עושה...
כי התרגלתי לעצמי -לא רואה אחרת.
כי התרגלתי כבר לחשוב שאין אף אחד קרוב.
כי התרגלתי לעצמי ,לא רואה בכלל לאן-
ממשיכים עכשיו מכאן.
קרוב יותר, קרוב, ואולי גם קרוב לאהוב.

טלפון:
"מומי, מה אני שומע אתה מזכיר אותי בהרצאות שלך?"
"למה לא אתה אחי היקר-מה הבעיה"
" הכרתי מישהי שמה XXX XXXXX העבירה חוויות מאותם מפגשים ארוכים "
"אהה וואלה זו הבלונדינית הנמוכה, עם העיניים הכחולות וציצי מ'שאאלה "
"כן מומי זו אני, אני רואה שזכרת את הפרטים החשובים"
"איזה אח מניאק! "

למזלי היא לקחה זאת בהומור, וציינה עוד כמה חוויות-
הרי אני מפתח הרבה טכניקות כדי לזכור עם מי יש לי הכבוד 😄

יום מעולה לכולכם, זז לעבוד - קצת...

בבלוג הקודם, הזכרתי שיש לי פחד, ויש כמה שהרימו גבה –אז כן יש לי ממש פוביה מחושך.
במסלול חיי למדתי להתעמת עם פחדים, להתבונן לפחד בעיניים ולפרוץ קדימה,
אבל לא, לא מהחושך- גבול או בעצם מסך, שמאפיל וגורם לי לברוח מהמקום בו חשוך לי כל כך.
בתור ילד , בעיירה הדרומית הצחיחה-
המעבר מהרחוב לבית שגרנו בו היה טראומתי עבורי,
הייתי רץ לאורך כל הרכבת ומדמיין שמישהו רודף אחריי.
מאז המעבר לעיר הגדולה, תחושה זו לא חזרה על עצמה,
עד לאותו לילה אומלל, בקנייה השחורה.
לאחר טרק יומי, נכנסנו לבר מקומי, ושם הכל מוגן בסורגים בשל שיכורים.
שתינו, ואז התחלתי לשחק סנוקר עם מקומיים, היה נחמד!
רוצים לעזוב וחשוך לי בעיניים, ה"מחנה" בשמורה שלנו במרחק 5 ק"מ, ומהכפר ועד למאהל חושך מוחלט, אפילו לא אור כוכבים.
ללא פנס ואפילו לא מצית ארבעתנו מחליטים לצעוד במרכז ה"כביש" , הולכים יד ביד מקווים להגיע בלי פגע.
חשבו שאני ממש אמיץ, ושלחו אותי ראשון, אנחנו מתחילים לצעוד, מולנו וליידנו עוברים כפריים, בשלב זה אני מפחד מהם, אני לא רואה אותם בכלל אלא רק שומע או כמעט מתנגש בהם.
חושב על כל הקופים החופשיים שראיתי, הנחשים , על מה שמקומי עבריין יכול לחשוב על הלבנבנים האלו, שבטח נושאים על גופם משכורת שנתית, כל כך הרבה מחשבות אימה רצו במוחי, ומסכנות הבנות שאיתי, עליי הן סומכות.....
אחת מגלה סימני חרדה, אני שומע קול בכי חרישי, נעצרת מתיישבת על ה"כביש" ובוכה.
אנחנו מתקבצים סביבה, הגבר שליד המום , ואני עוד מעט מצטרף לזו שישובה.
אני הכי בוגר פה, יאללה צריכים לנסות להתגבר על הפחד הנורא ( עלאק)
מחבק אותה חזק ובאוזן אני אומר לה שאני פוחד נורא, אבל שתעשה טובה ותקום ותעזור לנו להגיע מהר ובשלום,
אנחנו מתרוממים ומתחילים צועדים, אני כהרגלי בפחד מתחיל לזמזם ולשיר שירי ילדות,
והינה ארבעה ישראלים שרים שירי ילדים, קוראים להיפופוטמים ופותחים דלת קסמים,
ומידי פעם אומרים ג'אמבו לעוברים ושבים.
שרים את ההימנון הקנייתי, וואלה יש לנו אפילו קהל מעריצים.
סוף סוף אנחנו במאהל, אני זז להתרחץ וחוזר לבר בשמורה, יושב נרגע ואז היא אליי מגיעה,
מדברת על מה שהרגיש, ואני מתחיל דומע, עימות עם פחד לא מוסבר...
עד היום אני ישן עם אור דולק, רצוי נרות.
עם החברה השנייה היה ויכוח נוראי, אף פעם לא הסברתי לה למה חייב אור או תריס פתוח, אבל היא בשלה,
עד שמצאנו דירה שממנה היא התלהבה ואני יותר- כי ראיתי שאין תריסים 
לא יכול להתעורר לחושך,מדכא אותי נורא.

נכנסתי למיטה עם חיוך כביר,
הזעם שהצטבר תועל לכיוון נכון,
אי שם ברמת השרון.

מקבל בצהריים הודעה, בעודי במיטה,
ובינינו כבר נכנסתי למיגננה,
אבל לשמחתי זו הייתה הפתעה ממש נעימה,
וזו לשון ההודעה " מאוד מתגעגעת לטפל בגופך וללקק כל סנטימטר בגופך....."
אוקיי קבעתי שעה , ולפני זרמתי לי ישר לבריכה,
כנראה שאני חושב הרבה, אני נעשה מהיר-
כולם נעלמו מהמסלול, שמלא תדיר.

קונה חבילת נרות, ומגיע לכתובת החדשה,
גיגית עם מים חמים וריחות משכרים,
נס קפה כמו שאני אוהב,
ולילה של תענוגים.

שוכבים חבוקים
"אני אוהבת.......... (אימ'לה זה בא )
את המעברים שאתה עושה משולט לרך אמיתי...."
נרגעתי.

מזל שלא כל הנרות נוצלו על גופה, כך הסתדרנו כשהאור ברמת השרון פסק לתקופה לא קצרה.
הרי אני לא מסתדר בעלטה מוחלטת – לכולנו יש פחדים.

החלטתי למחוק את תוכן הבלוג הזה,
מחליט לא להיגרר.

אבל עם דבר אחד נשאר: קשה להוציא אותי משלוותי, אבל אז אני ממש משוגע אמיתי.

"פאק יו"
כך התחלתי את הבוקר- וואלה חוץ מזה שהעירו אותי מוקדם ( 10), אני ממש לא כועס,
מבין מאיפה זה בא.
ואני רוצה לחדד עובדה חשובה על הדרך שלי :
בחורה שמגלה את כל הקלפים שלה בפגישה הראשונה, ואומרת מה היא אוהבת ואיך , וכמה ומתי- היא לא בשבילי, אני מחפש ליידי בחוץ ופטמה בבית!
ולא- ממך אני לא רוצה לקבל הודעה!
עכשיו תחזרי על כל מה שקראת, ואל תשלחי לי את הברכה שלך, אני יודע אותה לבד
" פאק יו יא אידיוט"