אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 17 שנים. 31 ביולי 2007 בשעה 18:26

כל כך בא לי לסוע למדבר.............
קיבלתי הצעה מחברים שמכירים את הסטיה הזו שלי ולסוע איתם הערב לצפות במטר כוכבים.
בעסה, אני שוקל עם נטייה לוותר.

לפני 17 שנים. 30 ביולי 2007 בשעה 16:38

חייב לתת לאהבתי מנוחה,
שמרי עליי, שלום אהובה.

אומרים לי שאהבה תשוב,
אני מצפה לזו האפשרות.

איתך, מימשתי חלק גדול מחיי,
ועכשיו-ריק, חסר.

עזבת, ולא תחזרי לעולמי
עכשיו, מילותייך יותר מתמיד
מחלחלות עמוק לתוך נשמתי.


חזרי אהבה,
מה יש לנו בעולם בלעדייך?
את אהבתי הבוערת בעצמותיי,
אבל חייבת לשקוט.

עיניים דומעות מהמחשבות,
את אהבתי, אבל לא יכולה למלא את ליבי עוד.

חייב לנוח מאהבתי,
שמרי עליי אהבה.
חייב לנוח מאהבתי,
חייב לפנות מקום, לאהבה חדשה.
שמרי עליי ולווי אותי אהובה.
זה נגמר.

לפני 17 שנים. 29 ביולי 2007 בשעה 20:03

עפ"י מקורותינו ט"ו בכל חודש הוא "חלון אנרגתי"
ובעיקר היום- היום בו השמש והירח מתאחדים ( לוח שנה עברי).
הלוואי ואנרגיה זו תחליף הרבה מהאנרגייה הקיימת בעולמנו,
הלוואי ונדע להפגין אהבה- בעיקר לאלו שקשה לנו איתם.
שנשכיל לקבל את השונה מאיתנו,
שנשכיל ונבין שלא מתפקידנו לשפוט, אבל בהחלט לאהוב.
ושנזכה לאהבה שלנו אנו כל כך משתוקקים, ואלו שזכו- הרי זה מבורך.
יום אהבה שמח.

לפני 17 שנים. 28 ביולי 2007 בשעה 13:59

את פרח מאבן,
פרח מאבן.
זה מה שאת,
השארת אותי פה לבד.

בכל אהבה שבדרכי נקראת,
דמותך עולה,
הרגשת צינה.
צללים מהעבר לפעמים חודרים,
גורמים לי להרגיש קרוב.

את פרח מאבן,
וכך תישארי.

לפני 17 שנים. 28 ביולי 2007 בשעה 9:27

אחרי שעתיים של שיחה עם עבד רצוע,
שחי כגלגל שלישי למלכה,
שבו משתמשת לפורקן אגרסיות של שליטה,
הבנתי מה אני מחפש בזוגיות שלי עם שפחה.


כל כך הרבה מילים ומשפטים יצאו ממני בשיחה,
ולרגע עצרתי כדי להבין " מומי זה וואלה אתה?"
אני לא יכול להבין איך אפשר להתייחס לעבד/שפחה רק ככלי,
ואם זה כך , זה בטח רק חד פעמי,
וחד פעמי אני לא מחפש מסתבר .( גדלתי כנראה)

לא יכול להבין מערכת שבה השפחה שלי לא תרגיש אותי, ואני אותה.
לא יכול להבין מערכת שבה הכל מותר- חוץ מסקס... אמממממ........-ממש לא אני.
לא יכול להבין מלכה שאין לה צורך בחיבוק- הרי אנחנו בני אדם לפני ענייני המלכות/נסיכות/שפלות.
לא מבין איך לא עוצרים לדקה לחשוב- "מה אני בעצם עושה" , והאם לשנינו זה טוב.
לא יכול לשמוע מלכה שאומרת, שאף נשלט לא ישן איתה, גם לא בן זוגה- ספרי לסבתה שלי את זה, כולנו זקוקים לחום גוף ליד, חיבוק, מגע, אלא אם כן את מלכה ממש קרה, לא אנושית וחסרת נשמה.
חייב להתחשב בצרכים שלה! הרי גם כלבה זוכה ללטיפה.


מנסיוני אני יודע שמה שאני לא מבין, מובן בהחלט אצל כמה אחרים.
אבל חידדתי לעצמי מה אני רוצה.

לפני 17 שנים. 27 ביולי 2007 בשעה 10:02

יש כל כך הרבה דברים שלא אמרתי,
ואפילו אם כבר מאוחר,
אני רוצה שתדעי-
אני עדיין אוהב אותך.

את לוקחת חלק מרכזי
בכל יופי שלי נגלה.
קשה לי להשאיר אותך שם-
מאחור.

כשאני את עיני עוצם-
את, זה כל מה שאני רואה.
בחשכת הלילה, את בחלומותיי.

כל יום שעובר, קשה לי אותך למצוא.
את תמיד שם-כשאני עוצם את עיני.

בראש הכל ידוע- את במקום אחר, לא יכולה לחזור,
אבל בלב, בלב הרבה לא יכול להשתנות.
מדמיין אותך לידי, אוחז בך כמו שהיינו רגילים.

לכל מקום אליו אפנה- את איתי,
אני ואת יחד,
כאילו אף פעם לא הסתיים.

לפני 17 שנים. 26 ביולי 2007 בשעה 19:58

זה אותי תוקף ,
מרגיש את החסר.
לא יכולתי להגיע כמו כולם,
אבל אני מרגיש , מרגיש בלב.

רואה סרט ומקשיב לשיר,
מזהה את הקול, מקווה שאני לא טועה.
מחפש בכל הדיסקים, מחפש בערבית
מוצא את שם מבצעת בתקווה שאני לא טועה
עובר שיר שיר
מצאתיי.
יושב במרפסת לאור הנר,
שותה מהאדום ומקשיב בלופ חוזר.
משהו בעולם חסר.

"קשה לדעת אם העולם שבו אנו חיים
מציאות הוא, או חלום"



לא יכול לתרגם, כי כל נסיון במקור פוגם,
אז מי שמבין ערבית- מוזמן להבין,
מי שלא- ירגיש, אולי.




לפני 17 שנים. 26 ביולי 2007 בשעה 7:44

יש לי בן דוד דתי- רב,
בתפקידו רם המעלה הוא יועץ לגברים לפני נשואים,
כלומר מסביר להם איך מזדיינים.
היום הוא קפץ לביקור די מוקדם,
יש לנו מפגש משפחתי, שממנו לצערי אני נמנע.
" מומי, עם כמה נשים היית?"
"אממממ....... לא מתכוונן לענות, אבל אני יודע עם כמה היית וצוחק",
ברור שעם אחת היה הממזר, ועפ"י הסמכתו הוא מעבר למומחה.
"איך אתה רואה את החיים שלך"
טוב , פה כבר מתחיל להימאס עליי, אז עניתי לו בפשטות:
"חוזר מהעבודה, שפחה אחת מורידה לי את הנעליים,
שנייה את הגרביים,
שלישית מביאה גיגית עם מים חמים וגרגרי מלח,
רביעית עושה לי עיסוי,
חמישית לי מוצצת
שישית מביאה לי יין."
רציתי להמשיך אבל .....
הוא התבונן בי מופתע ואז ענה :
" סבבה, אבל למה שישה ? יש לי אחת שחוץ מדבר אחד , הכל עושה"
כנראה יש משהו שנשאר במשפחה.
עכשיו אני חושב לי- מה היא לא עושה?

לפני 17 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 17:51

בדרך כלל אני לא מצפה מאנשים ולכן לא מתאכזב,
אבל יש אחד שאותי ממש מפתיע,
ליוויתי אותו בחתיכת תהליך,
ועכשיו- הבן אדם נעלם.
לאחר במדיקל התקשר כבדרך אגב,
השלים פערים במה שקורא איתו,
שאל איפה אתה?
" סתם עברתי ניתוח, הכל בסדר"
"אההההה..... טוב אני אבוא עם החברה לשלי לבקר"
ומאז-נדם.
ראבאק אנשים שרק לא מזמן הכרתי ידעו להציע עזרה או לברר
זה נקרא חבר?

ו

לפני 17 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 6:48

"אני מצטערת, אבל תצטרך להישאר עם התפרים עד יום ראשון, ואם תמשך השביתה-נמצא פתרון"
חחח- נראה לה?!
היום אני משתחחרר מהם וזהו!