אפילו בחושך

היום מצאתי מחברת ישנה,
מחברת שבה כתבתי כחלק מתהליך.
חושב על הדברים, ובוחן עד כמה התקדמתי ?
חושב על חברים ומפגשים ,
ועד כמה הנפשות תורמות לי להבין מי אני
בפאזל של החיים.

חושב הרבה על עניין השליטה,
וכבר לא יודע להגדיר בדיוק מה מקומי,
אבל קיבלתי תגובה והסבר משכנע- ולך התודה.

היום כשאני מכיר הרבה יותר,
שומע ומקשיב- משהו מרגיש מאוד לא נעים,
יש פה כל כך הרבה אטומים.

אני לא מוצא את עצמי בקשר שמבוסס רק על שליטה,
מותר לי להישען על כתף של "שפחה",
מותר לי להזיל דמעה לידה,
מותר להגיד שאני רוצה רק להתחבק,
ושלכך אני משתוקק.

ואם אותך זה מבלבל,
אז וואלה- לכי לעזזל.

הזמנת אותי כדי לעשות לך נעים,
שעה שלמה של שתיקה,
רק מוסיקה שמחלחלת לנשמה,
והידיים שלוחצות ומבינות את עוצמת הכאב.

מקפל הכל, מוכן לתזוזה,
"אני מכינה קפה ורוצה שתצטרף"
שמח, כי ממילא אין לי תכנון אחר,

"אני נוגעת בחיים, אבל החיים לא נוגעים בי"
הבחורה שפכה את סגור ליבה,
והייתי עד ליותר מדמעה.
רוצה לגעת , לחבק-אבל משהו בי עוצר,
אני לא יכול להרשות לעצמי לערבב.

בימים אחרים הייתי אותה שופט,
ובה לא מטפל-
אבל ככל שאנחנו גדלים-
אסור לנו להיות שופטים.

כל הדרך חושב על עוצמת הכאב,
וחושב על הדברים שנצרבים בלב.
כל אדם שאנו מכירים מזמן לנו הכרות עם עצמנו,
ונערת הליווי שיקפה בפניי משהו שאני פוחד ממנו ביחסים.

בדרך חזרה מקבל ממנה הודעה: " תודה על הכל- שבוע הבא באותה השעה".

אומרים שאם רוצים-את הכל מוצאים.
חושבים שאם מרגישים-אוהבים.
אבל בני אדם הם שונים, אחרים.

לכל אחד עולם משלו- עולם המיוחד רק לו,
ישנם אנשים מיוחדים ויש פחות- "רגילים",
הכל שונה מאדם לאדם-
אחד מתחבר עם עולם משלו,
שני מסתגר בפני עולם כולו.

לשבור חומות כלאחד עולמות- בכלל לא קל,
תמיד יש את הצד הנפגע-אך לא יגיב,
וזאת כי אולי טוב לו ,לא להכיר בעולם האחר...
עולם של אנשים שקבלו אהבה ולהם קל לאהוב...

אומרים שאם רוצים מוצאים הכל,
אבל תמיד יש את הפחד מה"סוד הגדול",
סוד שלא יעלם לעולם-
למרות שהכל היה נראה אחרת בלעדיו-
עולם אחר.

אם את באמת קיימת,
הראי לי בדרכך מהי אהבה.
תאמרי לי שזה נכון- הראי לי מה עליי לעשות,
אני עוד מרגיש משהו מיוחד בך.

חלומות הן המציאות שלי,
הדבר היחידי שאמיתי עבורי-
אולי רגעי הטיפשות עברו,
ואולי עכשיו סוף סוף,
אראה כיצד דבר יכול להיות.

חלומות הן כנראה המציאות שלי,
אלפי מחשבות של מה שארצה להיות.
אשליות זה דבר יום יומי,
אני מעדיף להיות ולחלום מאשר לחדול.

חולם עלייך, קרובה אליי,
חולם על אהבה בלילה,
אהבה שנראית כה נכונה וכנה,
אך חלומות הן לבטח המציאות שלי.

בחלומות אני איתך,
בונה איתך את הביחד ,
אבל את נשארת רק בחלומות,
כי לעולם לא אהיה איתך.

יש אנשים שאותם מעריכים,
יש אנשים שאותם מוקירים,
ויש אנשים שפשוט מוקיעים.

יש רכעים שבהם מרגישים נבגדים,
יש רגעים שבהם מרגישים בודדים,
ויש רגעים שבהם פשוט עצובים.

הכי קשה זה כשאנשים לא מבינים-
האמת שלא תמיד קל או רוצים באמת להבין-
במיוחד אם צריך אותך להבין.

הרבה דברים חדשים לאחרונה,
ארועים שמחות וכניסה לארמון חדש.
אחרי הרבה כאב ראש אני מתחיל להתארגן,
חושב היכן כל דבר למקם.

חוזר מחינה תימנית,
שם פגשתי , אחת ממש חרמנית.
ניסיתי להתנהג יפה,
כי בכל זאת אחי ממני מצפה.

שמח שהצלחתי להפתיע כמה אנשים,
כשהתבקשתי להיות מהמברכים,
מהעבר הרחוק יצאו כמה פניני דרשנים.
אלו שתמיד מבקרים אותי, נשארו המומים-
בכל זאת יצא משהו מחינוך הדתיים.

בדרך כלל לא אוהב לרקוד בשמחות,
וכשכבר פיזזתי בסעדה תימנית,
מולי קופצת אותה חרמנית-
כבר לא יכולתי שלהתאפק
ולגן יצאנו כדי להתחבק

אתמול במסיבה, הפרתי עוד הגבלה.
חיפשתי לי הרבה תירוצים לאותה הפרעה,
שנראה לי שלפחות אחת ממנה נהנTה בלי ידיעתה.

כנראה שאותה אחת הרגישה שהייתי בסביבה
כי כל הערב היא שחררה הודעה ועוד הודעה.

על הבר, את צעדיי שוקל,
וידוע לי שמראש אני מתבלבל.

עוזב את המסיבה, ופוסע לביתה –
חושב שלא יכול להרשות לעצמי את הנסיעה חזרה.
נכנס , מתפעל מהאווירה שיצרה.

דממה, יש בינינו משקע, לרגע מבוכה.
חושב שטעיתי ולחזור רציתי.
פוסעת לקראתי , מחבקת חזק- אני גם.

נכנסנו למיטה, לאור הנרות
וצלילי הקולות
מתענגים ומתעלסים.

מתעורר עם ראש כואב,
מרגיש איך היא ישנה לי על הלב.

שנינו מרגישים שאנחנו מכירים,
אבל יודעים שלחיות יחד אנחנו לא מתאימים.

במקום להתעצבן החלטתי ללבוש בגדי עבודה,
ולעשות הסבה קצרה.
למדתי להתעסק עם שפכטל אמריקאי,
ולשפשף עד שיצא לבן וחלק ,
(קל יותר לשפשף עד שיצא לבן ונוזלי)
רקדתי עם המברשת והרולר
וזהו הארמון מוכן, מחר מנקים ומצחצחים
ובשבוע הבא יהיו כבר כמה מוזמנים.

שבועות שמח, בסימן של התחלות חדשות.

ימים עמוסים ומאוד מרגיזים,
כבר כמה ימים שבא לי לעשות לכמה אנשים טיפול פנים.
אתמול זו הייתה תולעת בעבודה, בלי חוט שדרה-
כשאני חושב על התנוחות- כנראה יש לזה יתרון במיטה.

היום הייתה אמורה להסתיים עבודה גדולה,
אבל כבר בצהריים הבנתי שזו הולכת להיות עוד אכזבה.
את ההפסד שלי אני מקבל ,
אבל מקווה שמישהו אחר לא יתחרפן.

אני מקבל כל מה שקורה, גם עם זה רע.
אבל הפעם אני כועס, כוע גם עליי שסמכתי יותר מידי.