אפילו בחושך

קבענו להיפגש הערב,
הפעם בזירת ביתך.
שנינו ידענו כיצד תהיה הכניסה,
ועמדת בכך בהצלחה.

אני יודע שהקשתי עליך את היום,
אבל לא החסרת מהתפאורה מאום..
עומד משתאה בביתך, מתפעל מרמת הציות.
אבל את לא רואה –כי עינייך מכוסות.

לרגע רציתי להפסיק לשחק.
לחבק, ללטף ואותך לנשק.
המשכנו , והפעם גם שעווה נטפה על גופך.
כהשעווה שיחקה עם הקרח על עורך,
יכולתי להרגיש את פעימות ליבך.

עשינו את המעבר,
רצית לעשות דבר מה,
ואני במיטה ישן,
שנתי הייתה כנראה מאוד עמוקה,
הערת אותי, בלי יכולת תגובה,
כשאני קשור למיטה.

חושך לא רואה כלום,
אבל בוטח בך, בלי מילת הסכמה.
אותי את מעירה, בגלגול קרח על עורי-
ומייד מחממת את המסלול עם לשונך.
מלקקת כל סנטימטר בגופי.
אני בחוסר שליטה,
אבל נהנה מההרגשה.

נפגשנו ממש במקרה,
את חיפשת אדון-
אני חיפשתי עוד הרפתקה.
נפגשנו בבית קפה-בוחנים,
לאחר מכן מטיילים.

תכננתי ללכת לים, רצית להצטרף,
נאמרה מילת ההסכמה,
ואת היית לי לשפחה.

במהלך הנסיעה, נכנס בך החשש,
ואני בצדק מבין את המרגש.
לאחר מסלול מכשולים,
שאותו עברת עם הרבה כאבים-
הגענו לזירה שאותה אנחנו כנראה מאוד אוהבים.

באותו מקום בעבר שרפתי סימנים,
ובו שוב החלטתי להשאיר סימנים.
הרוח נשבה על גופנו הערום,
ומשב רוח נוסף נשף בגופף.

התחיל להחשיך ובפקודה,
אספת קרשים למדורה.
בינתיים נכנס למים לשחייה,
וחושב מה בדיוק ההרגשה?

חזרנו למשימה, שהייתה גם מאוד חמה,
וזהו, נאמרה שוב מילת ההסכמה.

את ממש מאושרת , ואני כנ"ל,
ובדרך חזרה קולט שהיה לנו קהל.
לא ששמפריע לי-לי זה מחמיא,
בעיקר כי ראו ולמדו איך משתמשים בכלי.

ימים עמוסים בעבודה,
לא מתלונן, אוהב את המשימה.

אבל כל כך הרבה מדברים שם בלי הפסקה.
מנסה להבין- למה כל כך הרבה אנשים מדברים בלי שיהיה להם מה להגיד?

לילה טוב.

אם רק תוכלי לקרוא את שמתרוצץ בראשי,
חתיכת סיפור תרקמי ממחשבותיי.
כמו בסרט אימה ישן-
שדים יופיעו כל הזמן.

אם רק תוכלי להבין, שלכולנו תיק מסע,
אוספים זכרונות טובים וטובים פחות לתוך מזוודה,
ומחליטים לסלול דרך חדשה.

אם רק תביני, שלפעמים דברים שעושים,
לוחצים על נקודה,
שהיא מעין תמרור אזהרה.

אם רק תביני, שאת חייבת את הרסן להתיר,
ולא ללחוץ אותי לקיר,
ולא כל חצי שעה לברר "איפה אתה נשמה".

אם רק תביני שאני לא כמוך,
חייב קצת לבד ולא את צילך.

אם רק תביני, שאני קצת אחר,
מאלו שלא מקדשים רק את הזוגיות
אלא גם את החופש והפרטיות,
אני מבטיח לך אהובה- תזכי בכל מה שבחורה אי פעם רצתה!

משיחה לשיחה מתבררת לי העובדה,
כי משהו מהותי פה השתנה.
אין לי כל רצון בשליטה,
בבחורה שאיבדה את דעתה.

אמנם ענייני השליטה מחלחלים לכל פינה,
אבל ביחסים שביננו, צריך לדעת לעשות הפסקה.
אני יודע שאת לא מבינה, כי "ייעודך" הוא לשרת,
אבל , אני רוצה לפעמים פסק זמן ולשבת איתך.

אולי כמה ממכריי עכשיו ירימו גבה,
בעיקר השולטים שבסביבה.
אני חושב שהגיע הזמן להודות,
שאם כל הכבוד אני צריך למקד את השליטה.
למקד אותה בי, כי אני חייב לשלוט בחיי.

הגיע הזמן לארגן את החיים בצורה הנכונה,
ואם את מרגישה שאת רוצה להיות שותפה-
את צריכה לעשות הפרדה.

לא רוצה תמיד לתת פקודה,
אלא שנעשה הרבה יחד בלי סיבה.

עצוב שאיתך אני לא יכול לממש,
את כל הדברים שאני אוהב.
את ממוקדת ב"ייעודך"-
ואולי זו בעצם דרכך.

אני רוצה אותך למעבר
לבילויי אמיתי
וטיול רגלי.
להכין יחד ארוחה , ולצאת להופעה,
לשבת סתם יחד על הכורסא ולצפות בסרט,
ולא לשבת רק בצורה-
שבה את מלקקת לי את הביצה.

שלא תביני שאני לא רוצה אותך השפוטה,
אבל אני רוצה אותה גם אחרת,
כי לשחק תמיד לא יכול
הנשמה דורשת מעבר.

היום הייתי ממש קרוב,
להוציא את החגורה
ולהכניס בחוזקה,
בפספוס בעבודה.

אחרי ביקורת הוא חטף עליי ג'ננה,
ותוך שניה הבנתי שהוא ממש בקססה.
הוא כמובן ענה, והחליט לצאת בטריקה,
תוך סינון קללה, שאותי לא פספסה-
"לך זדיין"

בדרך כלל אין לי בעיה, אני אפילו מאוד אוהב,
אבל לא כשחנטריש שולח אותי למשימה.

העברתי את תוכן השיחה ואת החשד שמקנן בתוכי כבר זמן מה,
ולצערי ( באמת ותתמים) גורם נוסף חייב להיות מודע,
ועכשיו החנטריש עובר את הסשן שהייתי אני רוצה להעביר.

אם יש משהו מפחיד במשפחה,
זה שיש פה כמה שממש מרגישים את הנשמה.
זו לא פעם ראשונה, אבל אנחנו יודעים מה קורה,
פשוט מגיע מסר- ומפה מתגלגל.

תחושות זה עניין בריא, אבל לפעמים מדאיג,
כי לא יודעים כיצד לפנות ולבדוק,
כדי לא להפחיד ( או כדי לא להיראות מטומטמים)

אני שמח שהעניין עליי לא פסח.
אני פועל עפ"י תחושות, וכאשני מתנגד לרוב אסון קורה.

היום התקשרתי לאחל לבת דודתי מזל טוב,
כי פשוט ידעתי בלי שיגידו לי שהיא בהריון.
היא אותי מכירה ומיד אמרה לי לא להעביר את הידיעה.

מיד לאחר השיחה, אחי שולח לי הודעות על מרדף צבאי שבו השתתף,
והינה אימא מתקשרת ושואלת, דיברת עם אחיך? אני מאוד מודאגת...

משפחה של מכשפות, ומזל שלא כולם בסוד העניין.

הלוואי שמזג האווויר הזה לא ישתנה,
כי אצלי מצב הרוח רק משתפר.
שמש עושה לי טוב בנשמה,
וכל קרן אור מוסיפה הרבה לאווירה.

עוד מעט וניפגש הרבה בים,
ולזאת שממתינה כבר שנה, נכונה ההפתעה 😄

אני עוד מעט זז לים, עם בחורה שמודעת לאריזה היפה.
יום טוב לכולם

היום ביליתי עם אמא,
וזו יכולה להיות חוויה-
לפעמים מעצבנת אבל לרוב מצחיקה.

בדרך חזרה נתקענו בפקק נורא,
ברכב לידי שתי לסביות מרביצות נשיקה.
אני מסתכל, ולדעתי זה יפה.
"סע למי אתה מחכה",
איך אפשר אימא תראי מה קורה במכונית השנייה.
"גועל נפש- איכס ככה ברחוב"
אימא זה במכונית וזה דווקא יפה
"בעעע- איכס"
אני דווקא אוהב לנשק בחורה זה לא איכס,
וחוץ מזה לא ניסית-אז מאיפה הידיעה ?
אחרי המשפט הזה שררה דממה,
אבל מייד צחוק רם בקע.

פורים הוא אחד הימים,
שבהם אני ממש שמייח שעובדים.
בדרך רואים את כולם מחופשים,
ובעבודה ממש חגיגת צלילים וצבעים.
זהו החג שבו לובשים/עוטים מסיכה, אבל כל כך הרבה מסיכות אחרות
שאיתן אנו מהלכים יום יום-פשוט מתקלפות.
בגדים מהארון, משקפים לא פעם את המאווים והרצונות החבויים.
חלק מהמתבגרים , מתנהגים היום , כמו אז בפורים.
לפי ההתנהגות במהלך השנה אפשר לדעת למשל-
מי תתחפש לזונה, ומי ילבש שמלה ממש...
אבל השנה הייתה לי הפתעה,
שתי קולגות עטו בגדי פטיש שחורים , והדליקו אצלי כמה חושים,
וכל כך הרבה מלכות, ולא במלכות אסתר עסקינן,
כי בגיל שלהן, אף אחת לא חושבת עליה-
כל כך הרבה שחור, חשבתי לרגע שהמסיבה בדאנג'אן הוקדמה לבוקר.
שחור גותי אני רגיל לראות גם ביום יום , אבל היום,
מלכות ממש:
לבושות שחור, מדדות על עקב, בגדי פטיש שלא מביישים אף מלכה אמיתית,
ראיתי אחת שאפילו יודעת לשלוט בשוט- מצליפה ב"צחוק" ,
וכבר ראיתי את הניצוץ ואת הפוטנציאל.
מזל שאף אחת לא התחפשה לשפחה, כי רציתי נורא לתת איזו הצלפה.
מתחיל להיות מעניין יותר בעבודה,
ולדעת- בעוד כמה שנים תשתחררנה הרבה מלכות לסביבה,
חייבים לחלחל להם גם עניין השפוטה,
כדי שלי גם תהיה הרבה הנאה.

חג שמייח לכולם ונתראה הערב.