אפילו בחושך

" בוקר טוב גם לך, מאחלת לך גם יום מאושר, אני מלאה באושר........."
לא יודעת איך, אבל מומי הצליח למלא אותי במטען של אנרגיה. נתן לי לראות שבחושך שבו אני חיה כל כך הרבה זמן יש גם אור. הוא נכנס לחיים שלי בדיוק ברגע שבו חשבתי שאני מוכנה לוותר על הכל-גם על החיים. אין לי את מי לשתף בכל מה שאני חווה, אז אני בוחרת לשתף אותך שותפי למסע-יומני.
כל השבוע שחלף והיום אני רק חושבת על השבוע האחרון, מומי מסקרן אותי, האישיות שלו כל כך חזקה, יש לו הרבה חברים, אבל הוא פצוע. הוא חשף בפני שלא במודע את אחת החומות שבנה.
"צהרים טובים לך-בשעה 19:00 תבואי לאסוף אותי, לבושה למסעדה מאוד מפוארת"
כל כך התרגשתי, כבר הרבה זמן שלא יצאתי לפגישה רומנטית, כל הפגישות שלי בשנה האחרונה היו בחושך עם גברים שלא הכרתי ונתתי להם רק לפצוע אותי יותר ויותר. הגעתי למושב בו מומי שוכר יחידת דיור מתפעלת מהגינה ששתל, נכנסת דרך הדלת הפתוחה ולא מצליחה להוציא הגה.
רק המחשבה על אותו ערב ממלאת אותי בגעגועים למומי.
מולי נפרש הארמון של מומי, כפי שהשלט על הדלת מעיד. דירת הסטודיו הייתה מוארת בהמוני נרות, כל הפסלים שהביא מאפריקה הוארו בנרות, מוסיקת רייקי מרגיעה הושמעה וריח עדין מילא את הבית. מומי הוביל אותי ומאחורי דלפק נגלה שולחן ערוך לשניים. התיישבתי, עדיין לא מצליחה להוציא מילה, אף פעם לא הפתיעו אותי כך.
"למזוג לך יין"
"כן"
"לחיים-לחייך"
כל מה שמומי עשה באותו ערב היה מדהים, איזה גבר-איך זה שהוא עוד לא נחטף, הוא רגיש, בעל יכולת ביטויי מדהימה ויודע לבשל כל כך טוב. הרגשתי שאתו אני רוצה לחלוק את החיים שלי.
לאחר שסיימנו לאכול, בעצם מומי אכל ואני טעמתי. בקושי הצלחתי להחזיק את הסכין והמזלג מבלי שישים לב לעד כמה אני רועדת. קמנו לסלון ומומי השאיר לי כרטיס ברכה בזמן שהביא עוגה שאפה ושתייה חמה.
"לנסיכה הקטנה שלי-
כל היום עברה במוחי מחשבה אחת והיא כיצד נוצר בננו הקשר? הרי נתוני הפתיחה היו מהסוג שלא משאיר הרבה פתח להמשך בריא, אבל כנראה שהתרחש פה משהו אחר, ובמקרה זה, הנשמות שלנו חיפשו אחד את השני. רק כך אני יכול להסביר את מה שאני מרגיש. וכן- גם אני אוהב......"
ההמשך של הערב היה טבעי- נכנסנו למיטה, ובריח המשכר והאווירה החושנית התמכרתי לכל תנועה. זה היה הסקס הכי מדהים שחוויתי, כי הוא היה מלא ברגש, טהור ונקי. כבר כמה שנים שהסקס שלי הוא בחשכה, מבלי לראות את הגבר/ים, והינה אני חווה סקס לאור נרות עם תחושת אהבה שממלאת אותי.
שכבנו חבוקים, נותנת לזרועות ללפות אותי, ולא ההתלהבות מהרגשת הידיים החונקות מענגת אותי, אלא האחיזה החזקה-רכה. כשהוא עטף את גופי ברגליו הרגשתי שאני עטופה, בפעם הראשונה בחיי בחום ואהבה. וזה כאילו שוב הוא קרא את מחשבתי-
"אני רוצה לעטוף אותך בחום ואהבה"
" אני כל כך שמח שהכרתי אותך"
לא יודעת למה הייתי צריכה להרוס זאת, אבל מאז אותו ערב סוער, שבו מומי היה שיכור, זה יושב אצלי בראש.
"אבא שלך ירק עליך?"
מומי השתתק והרגשתי שליבו החסיר פעימה,
"סיפרת לי, אמנם לא התכוונת, אבא שלך הרביץ לך-עד איזה גיל זה נמשך"
שתיקה, אני פוחדת מהשתיקה הזו, אני מרגישה שפגעתי בנקודה רגישה, אבל משום מה קשה לי להרפות, כאילו יצר ההרס שוב נכנס בי.
"הוא ירק עליך?"
" תרפי, אני אספר לך-כל דבר בעתו"
הסתובבתי כדי לחבקו – העיניים שלו היו אדומות, והוא היה נראה לי לפתע כילד כל כך פצוע, שכל כך צריך עכשיו חיבוק. אבל משום מה לא יכולתי לתת את החיבוק הזה באותו ערב. ועד היום אני שואלת את עצמי למה? חזרתי לתנוחה שבה מומי מחבק אותי, מתרכזת באור הנר וחושבת על הגבר ששוכב לצדי.
"אתה לא מכבה את הנרות?"
"לא"
אני מרגישה שהוא לא כל כך רוצה לדבר
"הכל בסדר?"
"כן-אני פשוט עייף"
"אני יכולה להישאר לישון אתך? מחר אני לא עובדת"
"ברור-לא חשבתי שלא תשני איתי"
"אבל אין לי פה כלום"
"בבוקר תפתחי את הארון-יש לך שם את כל מה שאת צריכה...."
"לילה טוב"
אמנם לא ראיתי את מומי, אבל הרגשתי שהוא לא הצליח לעצום את עיניו עד שנכבה הנר, ואז כנראה גם אני נרדמתי.
כשהתעוררתי, מומי כבר לא שכב לידי, הוא קם לעבוד. על דלת הארון חיכה לי פתק: "בוקר טוב נסיכתי, יש לך מים חמים כדי להתרחץ ואת יכולה להרגיש בבית כבביתך, השארתי לך גם מפתחות"
חשבתי לעצמי-זה כל מה שיש לו לכתוב לי? ומיד התעשתי-אף פעם לא השאירו לי פתק...אז מה פתאום אני מתלוננת.
פתחתי את הארון ושם אני מוצאת תחתונים חדשים , חולצה, מגבת חדשה ומברשת שיניים עם כרטיס ברכה "לא יודע איך- אבל הצלחת להיכנס לי לנשמה....."