בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 16 שנים. 1 ביולי 2007 בשעה 8:41

יום שהתחיל מעולה.
כנראה שאותה ראיתי בשישי ולא במקרה.
היום ישבנו זה מול זה,
וראינו שאפשר להתגבר גם על זה.

מחויך מהתוצאות,
ממש מרוצה- למרות שיש לשפר קלות.

טלפון, ומייד אני משתף בשמחה,
אבל אז נוחתת עליי ההפצצה,
כואב הראש,
לא מפסיק לחשוב.
זמן להיפרד.

כולם מתארגנים לקראת השמחה הערב,
אבל רצה הגורל וניפגש עוד מעט.
לא שמחה אם כי כאב- חורבן.

גדלנו יחד, התבגרנו ,
משחזר את חתונתך ,
הבריתות של הבנים, בר המצווה,
הרבה ריקודים ופנים שמחים.
אבל היום נתראה – דומעים.

כשנפרדים מהורים, הבן נקרא יתום,
כנפרדים מאישה, הבעל נקרא אלמן,
לפרידה מבן , כנראה שאין מילה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י