אחרי שעבדתי עד 6 בבוקר, כל מה שהייתי זקוקה לו זה רק שקט ואוויר קריר. הלכה למעשה קיבלתי את הבנאים שהחליטו להתחיל את חפירת הבניין בן הארבעים קומות שלידנו - ממש הבוקר, את טכנאי מכונת הכביסה החדשה שהחליט להגיע בדיוק בשעה עשר וחצי וחום אימים. אחרי שהטכנאי הלך חזרתי לישון עד שתיים. קמתי כבדה, מזיעה (לא נעים לומר מסריחה) לתוך טלפונים של לקוחות שונים שדרשו מענה מיידי ואילצו אותי להתאפס. במקביל, לאסי היה אמור לבצע בשבילי שליחות היסטרית ובלתי אפשרית ללקוחה והעניין סודר ממש בדקה התשעים ואחת, אבל לפחות סודר. תוסיפו את זה שאני עובדת כל השבוע מהבית ולא מהסטודיו, את הררי הכביסה שהצטברו בחודש+ ללא מכונה , פלוס כל השיט הרגיל והיומיומי ותקבלו מזוודה קטנה של תלונות וטרוניות.
אז לא. אני לא מתלוננת, ואני ממש מתעקשת על זה. אחרי חודש הדיכאון העמוק, אני לא מוכנה לוותר יותר. אני לא מוכנה להיות שלילית.
אז אני רק נושמת. ושואלת. ומתבוננת. לאנופלתלמלכודותהרגילותשלייותר. עדכאן. היה לי מספיק מהשיט של עצמי יותר מידי זמן.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
כמה שליטה יש לי על החיים שלי? האם הם מתנהלים כמו שהייתי רוצה שיתנהלו? לפחות קרובים לזה?
מה קורה לי כשמישהו אחר לא עושה את מה שציפיתי/ביקשתי ממנו שיעשה? מה אני חווה כשמישהו אהוב מתאכזב ממני?
מה עובר לי בגוף כשאני חשה שמכריחים אותי לעשות משהו או לגבש עליו דעה, או לוחצים ללא קשר לתחושה שלי כלפיי העניין?
איך לוקחים חוסר הסכמה עמוקה והופכים אותה לתבנית בה שני אנשים יכולים להתנהל בבטחון וחופשיות?
ואיך לעזזל משיגים קצת שקט בקופסא מארץ רחוקה?
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
כשנהיית בספייס שלי המולה מהסוג שאני לא רוצה לקחת בה חלק (משפחה, עבודה, חברים או אפילו סתם תקרית קטנה בסופר), אבל אני חלק ממנה בעל כורחי, אני רוצה לברוח ולהעלם, לא לראות אנשים יותר בחיי, מכל סוג שהוא [אלא אם כן הם הודים או טיבטים 😄 ]. אבל זה לא עובד ככה, או לפחות 32 שנים של בריחה לא ממש עזרו, כמו שאתם רואים. אז אני משתדלת לא לבלוע את הכעס, אלא רק להכניס אוויר ריק וחסר משמעות במקומו. והיום, היום זה ממש מדהים אותי, אין בי היום זעם ואני מרגישה כאילו הדלת נסגרה לו בפניו והוא פשוט לא יוכל להכנס, עומד מאחוריה מופתע ומיותם. אז שידפוק, העבריין, שידפוק. שידפוק מצידי עד מחר.
כי מחר, יום חדש 😄
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
ולא, אין לי תשובות לשאלות ששאלתי, רק את האפשרות להתבונן.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
אום , שנטי.
ע"ע
לפני 16 שנים. 2 ביולי 2008 בשעה 15:30
