סופו של שבוע ארוך וקשה מאוד בחלקו, מביא איתו הרבה נחת. אחרי חומוס יפואי, שהוא כידוע סוג של סם שינה, צללתי ל-3 שעות והתעוררתי לשקט של שבת, זה המרגיע כל כך. לא סיימתי עדיין את כל העבודה של השבוע, הסטודנטים שלי מחכים לתגובה ויחס, נשארו לי 342 RSS פידס מהשבוע לקרוא, צריכה לענות על מיילים דחוף, הבטן מתחילה שוב לקרקר קלות; אבל אני – שבת.
רק באתי להציץ מה קורה, ואז - הפוסט של סוויטי התניע, פלאשי גרמה לי לגרגר מנחת, סיסי גרם לי לחייך, ונוס גרם לי לקנא ובאמצע הפוסט של קוויני כבר נהיה לי חשקפוסטכלוב בלתי ניתן לשליטה, אנד היר איי אם. מזמן לא כתבתי כאן, כי לא היה הרבה אקשן וכי אני כותבת במקום אחר (פתחתי בלוג עצמאי על השרת שלי). בכל מקרה, התגעגעתי...
בדסמ? מה זה? או, אם לדייק – סקס? אני? לתרזה הקדושה מחשבות מלוכלכות משלי בימים אלה, כולי חסודה וטהורה. החשק המיני בגובה השטיח ובאופן מפתיע לאסי באותו מוד כמוני. מזל שהיה לנו במלאי קיץ/חגים שהיו כל כך פרועים ומלאי זימה מינית, ככה שאני עכשיו לא מרגישה כל כך רע עם זה, מה גם שאני יודעת שזה עוד יחזור. הסקס לא חסר לי, אבל חסר לי משחק השליטה, ההתפנקות שבאה ממקום של 'באארור שאני אקבל *ועכשיו* מה שאני רוצה', המבט הכנוע ובו זמנית סופר מתמרד של לאסי הזנזונת הידועה והצחוק הגדול שמלווה את הסשנים שלנו (הוא הבטיח להפציע השבת באיזה כשכוש זנב. על נשלטות מצידי כרגע, אין מה לדבר בכלל). מצד שני, אפשר לתת לתקופה הזו כותרת של המון קרבה ואינטימיות ולהתייחס לכך שהצד הפיזי מתבטא בהמון מגע עדין וליטופים, הרבה הרבה יותר מהרגיל, אז נדמה היה לכם ששמעתם תלונה בקולי, אתם טועים. אהבה.
הרבה השתנה בחודש האחרון ואני מברכת מאוד על כך (הסדנה שעשיתי בקיץ מכה בי עדיין גלים ואני ממש בנאדם אחר בנושאים מסוימים. אין על טרנספורמציות יזומות). אני עדיין עמוק בתהליך החפירה על הצד הטוב והרע בתוכנו, מנסה לשחרר דברים תקועים שעולים. וברוח האופטימיות, אז השבוע, בהמלצות יקירים שונים, ראיתי סרט שנקרא "שורטבאס", סרט נחמד מאוד [ומחרמן] שמה שחשוב בו שהוא גרם לי להחליט שגם השנה אני הולכת להשקיע במסיבת יום ההולדת שלי. אמנם השנה היא תהיה פתוחה גם לונילים, אבל ה-THEME שלה יהיה פריק שואו. נראה את הונילים מתמודדים עם זה :-).
שבת שלום, סוטים אהובים,
עע
לפני 16 שנים. 21 בנובמבר 2008 בשעה 20:18
