לפני 18 שנים. יום שלישי, 2 בדצמבר 2008 בשעה 7:14
שמחה גדולה מציפה אותי על כך שזה היום השני שבו אני עובדת מהחצר - הגוף בשמש (העטלפית מתחרדנת) והתינוק (הלפטופ) בצל. אני מתעוררת חדה וחדשה לפני השעון המעורר, אצה-רצה להוציא את דרס קוד, מרגישה ממש מצוין עד הצהרים, פרודוקטיבית מספיק כדי לפנות את שאר היום בשקט ונחת לעצמי. ימים יפים, השבוע (ואני בכוונה מתעלמת מזה שבונים רבי קומות מארבעת רוחותיי). בערב זה כבר סיפור אחר.
הבעיה היא שעכשיו אני נורא רעבה ומצב הירקות בבית לא משהו וגם תיכננתי לקפוץ היום לשוק, רק שמאסטר לאסי אסר ללכת היום אפילו לסטודיו (שנמצא במרכז העיר), עקב התראות בטחוניות חמות. חמות ממש כמו השמש הנפלאה הזאת היום, מסתבר.
מה לעשות? לצאת, לא לצאת? אני לא מצליחה להחליט. הבטן שלי מקרקרת.