לפני 17 שנים. יום שלישי, 17 בנובמבר 2009 בשעה 21:19
ודווקא עכשיו, למרות כל המטלות שלא הושלמו,
השקט מעלה בי ערגה למילה.
מתחשק לי לכתוב, אך אין לי מילים.
עולם מפעפע ומלואו מתרדדים להבל.
מבקשים אולי רק להגיד שטוב. שמלא. ששמח.
שאהבה.
מעידים שהלב עוד בוכה, אך משלים,
צופנים לב מלא אמונה שמכאן יהיה רק טוב.
כל כך הרבה זמן כבר ככה,
שאני קמה בבוקר
וחושבת תודה.
הלב מלא באהבה עד להתפקע.