לפני 15 שנים. 10 באוגוסט 2009 בשעה 23:18
אחרי ששאלתי אותך אם אתה מכיר את השיר ואמרת לי שכן ושאפילו הייתם מנגנים אותו, פתאום הרגשתי אלייך, אל הגבר שלי, אל הרוקסטאר-האליל שלי, את המאוהבות הטוטאלית הזאת שכל כך הרבה זמן כבר לא הרגשתי. מאוהבות שיש בה התרוממות רוח, נשגבות, שמחת לב אמיתית. פראות נשית. רציתי רגע איתך לנשום, להריח, להיותאחד.
לרגע הייתי קלה, היה לי קל.
כל המשקל הפיזי והנפשי של החודשים האחרונים, כל האבל והשמחה שעוטפים את הכוכב הקטן שלנו, מטשטשים. אני קהה. היה אפילו די בניצן אחד כמו קודם כדי למלא אותי לרגע, היה בתשוקה שלי כוח שאיפשר לרגע ריק ואוויר. מלאות שלא חשקת בה. גם אתה קהה, אהה, גמתה. אז אני הולכת להניק מטובי ולא אותך, כלבתרתימשמע שלי.
עוד יגיע היום המואר, אהה.
