You'd kill yourself for recognition

והימים הם ימי PMS. בשבוע האחרון כל אחד מרוכז במלוא העוצמה בענייניו והאנרגיות מתועלות לסביבה סביב הזאטוט או הקריירה. בשני הלילות האחרונים מצאתי את עצמי נרדמת פעמיים על כורסא בסלון, תוך כדי עבודה. משכימים אחד השני בבוקר מחדרים שונים, או משינת ראש-זנב זרוקה על מיטה שכל אחד התגלגל אליה בשלב אחר במהלך הלילה, בין הכנת בקבוק או הנקה, במקרה שלי.

מצד שני, המנועים מונעים חזק מאוד. ריכוז-על השמור לגיבורי על. העטלפית לגמרי הפציעה ולאט לאט זה מחלחל גם אל הליבידו. רק יעבור זעם, או לפחות יגיע זעם, ובא לציון גואל.

היום הגיעה לביתנו החדש המטפלת הישנה, לראשונה. אל התופת, אלוהים איזה ברדק יש כאן.
וכך, לתומה עלתה להרדים את הגמד בחדרו ומצאה במיטתו הגדולה פלאג שחור ומיותם וחבל קשירה.
ואם היא קצת טיילה בבית, בטח ראתה מפוזרת שם את קופסאת הזימה במאסטר-חדר-שינה.
שאלתי עצמי, נגעה? מיששה? הריחה? אולי גנבה קצת מדוגמיות ה- KY שזרוקות ברישול בתיבה? חושבת, 'זה לזיון הבא שלי!" אולי ניסתה? הריעה, עמלה, גמרה?

*מוקדש באהבה למטפלת הכי סאבית-שולטת מלמטה בעולם.

עע